משנה בבא קמא ו ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ו, בבא קמא • הפרק הבא >>

פרק ו

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א)

הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר,

וְנָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי,

וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה,

פָּטוּר.

לֹא נָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי,

וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה,

חַיָּב.

נִפְרְצָה בַּלַּיְלָה,

אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים,

וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה,

פָּטוּר.

הוֹצִיאוּהָ לִסְטִים,

לִסְטִים חַיָּיבִים:

(ב)

הִנִּיחָהּ בַּחַמָּה,

אוֹ שֶׁמְּסָרָהּ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן,

וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה,

חַיָּב.

מְסָרָהּ לְרוֹעֶה,

נִכְנַס רוֹעֶה תַּחְתָּיו.

נָפְלָה לְגִינָה וְנֶהֱנֵית,

מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֶנֵית;

יָרְדָה כְּדַרְכָּהּ וְהִזִּיקָה,

מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה.

כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶׁהִזִּיקָה?

שָׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה,

כַּמָּה הָיְתָה יָפָה,

וְכַמָּה הִיא יָפָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

אָכְלָה פֵּירוֹת גְּמוּרִים,

מְשַׁלֶּמֶת פֵּירוֹת גְּמוּרִים;

אִם סְאָה – סְאָה,

אִם סָאתַיִם – סָאתַיִם:

(ג)

הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שָׂדֶה שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת,

וַאֲכָלַתָּן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַשָּדֶה,

פָּטוּר;

וְאִם הוּזְקָה בָּהֵן,

בַּעַל הַגָּדִישׁ חַיָּב.

וְאִם הִגְדִּישׁ בִּרְשׁוּת,

בַּעַל הַשָּדֶה חַיָּב:

(ד)

הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה בְּיַד חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן,

פָּטוּר בְּדִינֵי אָדָם,

וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.

שָׁלַח בְּיַד פִּקֵּחַ,

הַפִּקֵּחַ חַיָּב.

אֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר, וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים,

הַמֵּבִיא אֶת הָעֵצִים חַיָּב.

אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים, וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר,

הַמֵּבִיא אֶת הָאוּר חַיָּב.

בָּא אַחֵר וְלִבָּה,

הַמְּלַבֶּה חַיָּב.

לִבְּתָה הָרוּחַ,

כֻּלָּן פְּטוּרִין.

הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה,

וְאָכְלָה עֵצִים, אוֹ אֲבָנִים, אוֹ עָפָר,

חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, ה):

"כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים,

וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה,

שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה".

עָבְרָה גָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת,

אוֹ דֶּרֶךְ הָרַבִּים, אוֹ נָהָר,

פָּטוּר.

הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, עַד כַּמָּה תַעֲבֹר הַדְּלֵקָה?

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:

רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלוּ הוּא בְּאֶמְצַע בֵּית כּוֹר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת,

כְּדֶרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:

חֲמִשִּׁים אַמָּה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

"שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה" (שם);

הַכֹּל לְפִי הַדְּלֵיקָה:

(ה)

הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ, וְהָיוּ בּוֹ כֵּלִים וְדָלְקוּ,

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

יְשַׁלֵּם מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גָּדִישׁ שֶׁל חִטִּים אוֹ שֶׁל שְׂעוֹרִים.

הָיָה גְּדִי כָּפוּת לוֹ וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ,

חַיָּיב;

עֶבֶד כָּפוּת לוֹ וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ,

פָּטוּר.

וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַדְלִיק אֶת הַבִּירָה,

שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ;

שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהָנִיחַ בַּבָּתִּים:

(ו)

גֵּץ שֶׁיָּצָא מִתַּחַת הַפַּטִּישׁ וְהִזִּיק, חַיָּב.

גָּמָל שֶׁהָיָה טָעוּן פִּשְׁתָּן,

וְעָבַר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,

וְנִכְנַס פִּשְׁתָּנוֹ לְתוֹךְ הַחֲנוּת,

וְדָלְקוּ בְּנֵרוֹ שֶׁל חֶנְוָנִי וְהִדְלִיק אֶת הַבִּירָה,

בַּעַל הַגָּמָל חַיָּב.

הִנִּיחַ חֶנְוָנִי נֵרוֹ מִבַּחוּץ,

הַחֶנְוָנִי חַיָּב.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

בְּנֵר חֲנֻכָּה פָּטוּר:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ו, בבא קמא • הפרק הבא >>

משנה בבא קמא, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב