משנה אהלות יג ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק יג · משנה ב | >>
חלון שהיא לאויר, שעורה מלא מקדח.
בנה בית חוצה לה, שעורה בפותח טפח.
נתן את התקרה ד באמצע החלון, התחתון בפותח טפח, והעליון מלא מקדח.
חַלּוֹן שֶׁהִיא לַאֲוִיר,
- שִׁעוּרָהּ מְלֹא מַקְדֵּחַ.
- בָּנָה בַּיִת חוּצָה לָהּ,
- שִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.
- נָתַן אֶת הַתִּקְרָה בְּאֶמְצַע הַחַלּוֹן,
- הַתַּחְתּוֹן בְּפוֹתֵחַ טֶפַח,
- וְהָעֶלְיוֹן מְלֹא מַקְדֵּחַ:
חלון שהיא לאוויר -
- שעורה - מלוא מקדח.
- בנה בית חוצה לה -
- שעורה - בפותח טפח.
- נתן את התקרה באמצע החלון
- התחתון - בפותח טפח,
- והעליון - מלוא מקדח.
כאשר בנה בית חוצה לה, נעשה חלון בין שני בתים ואינו אז לאורה שהרי לא יכנס ממנו אור, ואולם נשארה גם כן לשימוש לבד, ולזה שיעורה בפותח טפח.
ואם שם קורות זה הבית אשר בצד זה הבית אשר בנה חוץ לחלון בקצת גובה הארובה, היה מה שממנו תחת הגג לשמש, ואשר למעלה מהגג לאורה לפי שהוא מגולה לשמים ויכנס ממנו האור:
לאויר. להכניס לאויר העולם והוא החלון העשוי למאור דלעיל ועוד יש לפרש לאויר שצופה בה למרחוק לשמור גנות ופרדסים למאור ולאויר שיעורו שוה אבל קשה דלעיל הוה ליה למיתנייה בהדי אינך ולימא למאור ולאויר שיעורו מלא מקדח לכך נראה דהכל אחד והדר תנייה הכא משום דבעי למיתני בנה בית חוצה לה ועוד יש לפרש שהוא לאויר העולם כמו אויר דכולה מכילתין שאין אהל על גביו דלא חשיב חלון למאור אא"כ אין תקרה קבועה על גביו מבחוץ לפי שהתקרה שעל גביו מאפלת עליו וכן מוכחא סיפא דקתני בנה בית חוצה לה וקתני נמי נתן את התקרה ואע"פ שאין על גביו תקרה מבחוץ שייכא בו הבאה כגון אם טומאה בבית ובא אדם ונתן בו אצבעו בחלון זה או הניח בו כלי או שהאהיל עליו אהל בצד הכותל נטמא כל שהאהיל לפי שהטומאה יוצאה ואין אותו אהל מבטל ממנו תורת מאור שאינו נטוי אלא לפי שעה וכן עיקר:
בנה בית חוצה לה. ונתבטל אויר של חלון:
שיעורה בפותח טפח בחלון (צ"ל כחלון) העשוי לתשמיש:
נתן התקרה באמצע החלון. דנמצא השתא חציו למעלה מן התקרה וחציו למטה:
החלון התחתון בפותח טפח. כדין חלון העשוי לתשמיש דהא אין כאן אויר:
והעליון מלא מקדח. דלמעלה מן התקרה הוא לאויר:
תניא בתוספתא [שם] חלון שבין שני בתים שיעורה בפותח טפח סתר את החיצון אע"פ שלא חישב עליה שיעורה מלא מקדח נתן את התקרה באמצע חלון התחתון בפוחח טפח והעליון מלא מקדח השפיל את הקורה למטה מאמצע חלון העליון בפותח טפח והתחתון מלא מקדח. פירוש כשסותר בית החיצון נעשה חלון לאורה ואע"פ שלא חישב: השפיל את הקורה כגון שמצד החלון יש בית וקורה יוצאה מן הבית למעלה מן החלון וכשהשפיל הקורה למטה נסתם אורה של חצי העליון ושל חצי התחתון נשאר להכניס אורה ומיהו לפירוש אחרון שפירשתי לא יתכן לומר שאותה קורה מבחוץ דאם כן היתה מבטלת מן התחתון נמי תורת מאור אלא מיירי בקורת הבית עצמו שבו החלון דכשהשפיל תקרת הבית למטה עד חצי החלון בטלה אורה חצי העליון:
חלון העשוי לאויר - להכניס בו אויר העולם, והיינו חלון העשוי למאור. ומשום דבעי למתני בנה בית חוצה לה, הדר תנייה:
בנה בית חוצה לה - כנגד החלון, ונתבטל אויר של חלון:
שיעורה בפותח טפח - כחלון העשוי לתשמיש:
נתן את התקרה באמצע החלון - שנמצא החלון חציו למעלה מן התקרה וחציו למטה:
החלון התחתון בפותח טפח - כדין חלון העשוי לתשמיש, דהא אין כאן אויר:
והעליון מלוא מקדח - דלמעלה מן התקרה הוא לאויר:
נתן את התקרה באמצע. פי' תקרה של הבית אשר [בנה] בצד זה הבית. הרמב"ם:
(ד) (על המשנה) התקרה. פירוש, תקרת הבית אשר בנה חוצה לה הר"מ.
חלון שהיה לאויר. היינו למאור ותימה למה שינה התנא לשונו ולפירושים האחרים שפי' בו הר"ש ז"ל ניחא קצת וז"ל ועוד יש לפרש לאויר שצופה בה למרחוק לשמור גנות ופרדסים. למאור ולאויר שיעורו שוה אבל קשה דלעיל ה"ל למתניי' בהדי אינך ולימא למאור ולאויר שיעורו מלא מקדח לכך נראה דהכל אחד והדר תניי' הכא משום דבעי למיתני בנה בית חוצה לה ועוד יש לפרש שהוא לאויר העולם כמו אויר דכולה מכלתין שאין אהל על גביו דלא חשיב חלון למאור אא"כ אין תקרה קבועה על גבה מבחוץ לפי שהתקרה שעל גביו מאפלת עליו וכן מוכחא סיפא דקתני בנה בית חוצה לה וקתני נמי נתן את התקרה ואע"פ שאין על גביו תקרה מבחוץ שייכא בו הבאה כגון אם טומאה בבית ובא אדם ונתן אצבעו בחלון זה או הניח בו כלי או שהאהיל עליו אהל בצד הכותל נטמא כל שהאהיל לפי שהטומאה יוצאה ואין אותו אהל מבטל ממנו תורת מאור שאינו נטוי אלא לפי שעה וכן עיקר:
יכין
חלון שהיא לאויר: ר"ל הא דאמרינן במשנה א' דמאור שיעורו כמקדח. היינו בפתחו לאויר שאין בית חוצה לו:
בנה בית חוצה לה: כנגד החלון. ונתבטל עי"ז הכנסת האויר. וגם אור היום שיכנוס השתא דרך שם חלש מאד:
שעורה בפותח טפח: דמהשתא אינו רק להניח שם חפציו ושאר תשמיש:
נתן את התקרה באמצע החלון: ר"ל שהניח באמצע גובה החלון את תקרת הבית שבנה בחוץ. נמצא שחצי העליון של החלון מגולה למאור ולאויר. וחציו התחתון מכוסה דחזי רק לתשמיש:
והעליון מלא מקדח: מדעדיין חזי לאויר ולמאור כבתחלה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת