משנה אהלות ח ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ח · משנה ד | >>
אלו חוצצים ולא מביאין: מסכת פרוסה, וחבילי המטה, והמשפלות, והסריגות שבחלונות.
נוסח הרמב"ם
ואלו חוצצין ולא מביאין -
- מסכת פרוסה, וחבילי מיטה,
- והמשפלות, והסריגות שבחלונות.
פירוש הרמב"ם
מסכת פרוסה - היא מחצלת הפשוטה.
וחבילי המטה - כמו אריגת חבלים נמשכים מארובה לארובה.
ומשפלות - היא הקופה אשר ישאו בה הבהמות הזבלים, והוא כמו סבכה מחבלים, אבל אין בכל נקב ונקב כי אם פחות מטפח.
והסריגות שבחלונות - הסבכות אשר בחלונות, תרגום "שבכה"(מלכים א ז, יז) "סריגה", ובתנאי שלא יהיה בנקבי הסבכות נקב טפח על טפח ואז יחוץ, ודע זה:
פירוש רבינו שמשון
מסכת פרוסה. הוא הבגד קודם שיארג וחוטי השתי פרוסים לפני האשה ומיושבין על כלי אורג אם אורגת באויר או פרוסים על פי ארובה שבין בית לעליה וטומאה תחתיה מצלת על כלים של מעלה אבל אם מאהלת על המת ועל הכלים אין מביאה טומאה דלא חשיבה אהל עד שתארג. וחבילי המטה שהיא מסורגת: משפלות. קופות שמוציאין בהן זבלים: והסריגות. שבחלונות שבין בית לבית חוצצין שאין הטומאה עוברת לצד ב'. תניא פרק העור והרוטב (דף קכה:) ר' יוסי אומר חבילי מטה וסריגי חלונות חוצצין בין הבית לעליה שלא להכניס טומאה לצד שני היו פרוסים על מת באויר הנוגע כנגד הנקב טמא שלא כנגד הנקב טהור. ודייק רבא היכי דמי אילימא למטה מטפח שלא כנגד הנקב אמאי טהור מת בכסותו הוא ומת בכסותו מי לא מטמא אלא לאו למעלה מטפח ומסיק אביי לעולם למטה מטפח ודקא אמרת מת בכסותו הוא מת בכסותו [מבטל ליה] והאי לא מבטל ליה. ופריך ותיהוי כטומאה טמונה וטומאה טמונה בוקעת ועולה ומשני קסבר ר' יוסי טומאה טמונה אינה בוקעת ועולה. ובתוספתא (פ"ט) קתני שלא כנגד הנקב טהור מפני שהטומאה יוצאה באיזו דרך שנכנסה כלומר לכך טהור שיש לטומאה מקום לצאת: ועוד כתוב בתוספתא (שם) חוצצין את הבית ואת העליה עד שתעבור הטומאה בצד השני ויש ליישבו לפי גירסא הכתובה פרק העור והרוטב (דף קכה:):
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מסכת פרומה - חוטי השתי כמו שהן פרוסים בכלי האורג קודם שיארג הבגד, אם היו פרוסים על פני ארובה שבין בית לעליה וטומאה תחתיה, מצלת על הכלים שלמעלה. אבל אם מאהלת על המת ועל הכלים אין מביאה את הטומאה, דלא חשיבא אוהל עד שתיארג יא:
וחבילי המטה - חבלים של מטה כשהיא מסורגת:
והמשפלות - קופות שמוציאים בהן את הזבל:
והסריגות שבחלונות - סבכות שעושים בחלונות, חוצצים, שאין הטומאה עוברת לצד אחר. ובלבד שלא יהיה בכולן נקב כפותח טפח, שנקב פותח טפח מביא את הטומאה:
פירוש תוספות יום טוב
[*מסכת פרוסה. פי' הר"ב חוטי השתי כו' דלא חשיבא אהל עד שתארג. דאהל אהל ממשכן ילפינן כמ"ש ברפ"ו דכלים]:
והסריגות. פי' הר"ב סבכה. תרגום שבכה סריגה. הרמב"ם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יא) (על הברטנורא) דגמרינן אוהל אוהל ממשכן:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ואלו חוצצין ולא מביאין מסכת פרוסה וכו'. הא דחוצצין בטומאה מן הצד כגון שפרוסין על ארובה שבין בית לעליה ואין הטומאה תחת הארובה אבל אם היו פרוסות כנגד המת תניא בפרק העור והרוטב כנגד הנקב טמא שלא כנגד הנקב טהור. הרא"ש ז"ל:
וחבלי המטה. גרסי' בלי יו"ד אחר הבי"ת:
תפארת ישראל
יכין
מסכת פרוסה: חוטי שתי המתוחין בין אויר טמא לטהור:
וחבילי המטה: סרוגי חבלים שתולין אותה בשולי המטה וסרוגין מפסיק בין אויר טמא לטהור. ומיירי שאין חוטי השתי מתוחין בכסא האריגה. ולפיכך אמק"ט. דבמחוברין בכסא האריגה הרי מק"ט [כרפכ"א דכלים]. וכ"כ סרוגי חבלים מיירי שאינן מחוברין במטה שאז אף שדומין לאריג אפ"ה מדמלא נקבים כרשת אמק"ט [כעדיות פ"ג מ"ד וערתוי"ט רפכ"ז דכלים] אבל במחוברין במטה הרי מק"ט [כרפי"ט דכלים] וכל המק"ט אינו חוצץ בפני הטומאה [וכל זה דלא כהר"ש והר"ב הכא וע"ש]:
והמשפלות: הוא סל גדול מלא נקבים עשוי מערבה או חבלים שמשימין בתוכו משא שעל הגמל:
והסריגות שבחלונות: הוא כמין סבכה שעושין מעצים דקים מסורגין ומעמידין אותו בחלול החלון. וכל הנך שנזכרו במשנתינו. כלים מנוקבין הן. רק שאין בכל נקב ונקב טע"ט. דאל"כ היאך קאמר התנא שחוצצין. הרי הטומאה מתפשטת דרך הנקבים שרחבין טע"ט. וגם מיירי שהטומא' ממש אינה מונחת מכוון תחת או ממעל להנקב. דאל"כ אפי' אין בהנקב טע"ט הרי הטומאה בוקע למעלה או למטה. דעכ"פ נגד הנקב טמא [כלקמן פ"י מ"ב]. אלא מיירי שמונחין בחלול הארובה שבין בית לעליה. או בחלול חלון שבין חדר לחדר שמת מונח בא' מהן. וכל התפשטות הטומאה אינה יוצאת בנקב שהוא פחות מטפח. והכי מוקמינן לה בש"ס [חולין קכ"ה ב' ועמ"ש בס"ד בפירושינו לקמן פ"י סי' י"ג]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת