משנה אהלות ו דפוסים
משנה אהלות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
אדם וכלים נעשין אהלין לטמא, אבל לא לטהר.
כיצד, ארבעה נושאין את הנדבך, טומאה תחתיו, כלים שעל גביו טמאין.
טומאה על גביו, כלים שתחתיו טמאים.
רבי אליעזר מטהר.
נתון על ארבעה כלים, אפילו כלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, טומאה תחתיו, כלים שעל גביו טמאים.
טומאה על גביו, כלים שתחתיו טמאים.
נתון על ארבעה אבנים, או על דבר שיש בו רוח חיים, טומאה תחתיו, כלים שעל גביו טהורין.
טומאה על גביו, כלים שתחתיו טהורין.
קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה, והגיף אחד מהן את הדלת וסמכו במפתח, אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו, טהור.
ואם לאו, טמא.
וכן חבית של גרוגרות או קופה של תבן שהן נתונות בחלון, אם יכולין הגרוגרות והתבן לעמוד בפני עצמן, טהורין.
ואם לאו, טמאין.
בית שחצצו בקנקנים וטח בטיח, אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו, טהור.
ואם לאו, טמא.
כותל המשמש את הבית, ידון מחצה למחצה.
כיצד, כותל שהוא לאויר והטומאה בתוכו, מחציו ולפנים, הבית טמא, והעומד מלמעלן טהור.
מחציו ולחוץ, הבית טהור, והעומד מלמעלן טמא.
מחצה למחצה, הבית טמא.
והעומד מלמעלן, רבי מאיר מטמא, וחכמים מטהרין.
רבי יהודה אומר, כל הכותל לבית.
כותל שבין שני בתים והטומאה בתוכו, בית הקרוב לטומאה, טמא.
והקרוב לטהרה, טהור.
מחצה למחצה, שניהם טמאין.
טומאה באחד מהן וכלים בכותל, מחציו וכלפי טומאה, טמאים.
מחציו וכלפי טהרה, טהורין.
מחצה למחצה, הרי הן טמאין.
מעזיבה שבין הבית לעליה, טומאה בתוכה, מחציה ולמטן, הבית טמא ועליה טהורה.
מחציה ולמעלן, העליה טמאה והבית טהור.
מחצה למחצה, שניהן טמאין.
טומאה באחד מהן וכלים במעזיבה, מחציה וכלפי טומאה, טמאין.
מחציה וכלפי טהרה, טהורין.
מחצה למחצה, הרי הן טמאין.
רבי יהודה אומר, כל המעזיבה לעליה.
טומאה בין הקורות ותחתיה כקליפת השום, אם יש שם פותח טפח, הכל טמא.
אם אין שם פותח טפח, רואין את הטומאה כאלו היא אוטם.
היתה נראית בתוך הבית, בין כך ובין כך, הבית טמא.
בית המשמש את הכותל, ידון כקליפת השום.
כיצד, כותל שבין שני כוכין, או בין שתי מערות, טומאה בבתים וכלים בכותל ועליהם כקליפת השום, טהורין.
טומאה בכותל וכלים בבתים ועליה כקליפת השום, טהורין.
טומאה תחת העמוד, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
כלים שתחת הפרח, טהורים.
רבי יוחנן בן נורי מטמא.
הטומאה והכלים שתחת הפרח, אם יש שם פותח טפח, טמאין.
ואם לאו, טהורין.
שני פרדסקים זה בצד זה, או זה על גב זה, נפתח אחד מהן, הוא והבית טמא, וחברו טהור, ורואין את הפרדסקין כאלו הוא אוטם, ידון מחצה למחצה להביא את הטומאה לבית.
משנה אהלות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב