מצוה:לא למנוע המשכון מבעליו העני
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ.
(דברים כד, יב)
הזהיר ממנוע המשכון מבעליו בעת שהוא צריך אליו אבל נשיב לו כלי יום ביום וכלי לילה בלילה, כמו שבא לשון המשנה (מציעא קי"ג) מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום, והאזהרה בזה לא תשכב בעבוטו. ולשון ספרי לא תשכב ועבוטו עמך אבל החזר לו מה שאי אפשר לו לעמוד בלעדיו מפני עניותו.
והתבארו משפטי מצוה זו פ"ט ממציעא.
הערות
קישורים
שלא למנוע עבוט מבעליו בעת שצריך לו
שהזהרנו שלא למנוע המשכון מבעליו בעת שהוא צריך אליו, אלא שנשיב לו כלי יום ביום וכלי לילה בלילה, ועל זה נאמר (דברים כד יב) לא תשכב בעבטו. ולשון ספרי, לא תשכב ועבוטו אצלך, אלא תחזירהו לו כשלא יהיה לו במה יחליפנו לחלשת עניו (עניותו), כמו שבאר הכתוב כי הוא כסותה לבדה, היא שמלתו לעורו וגו' (שמות כב כו).
כל ענין מצוה זו, כתבתיו במצות עשה שלו (מצוה תקפז) דהשב תשיב לו את העבוט שבסדר זה. והעובר על זה ולא החזיר המשכון לעני בעת שצריך לו עבר על לאו זה, אבל אין לוקין עליו, לפי שהוא לאו שאין בו מעשה.
שלא יאחר המשכון מבעליו העני בעת שהוא צריך לו, שנאמר בפרשת תצא: ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו.
ותניא לא תשכב ועבוטו עמך ואמר רב ששת בפרק המקבל [דף קי"ד] עני לא תשכב ועבוטו עמך, הא עשיר שכב ועבוטו עמך. וכבר בארנו בסמ"ע (מ"ע צ"ד) שמקרא זה מדבר בכסות לילה שניתן למשכן ביום, ומקרא שכתוב עד בא השמש תשיבנו לו מדבר בכסות יום שניתן למשכן בלילה, וכדתנן שם [דף קי"ג] מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום.
ותניא [שם דף קי"ד] בד"א שמשכנו שלא בשעת הלואתו, שבזה מדבר העניין שמדבר בשליח בית דין, אבל משכנו בשעת הלואתו אינו חייב להחזיר לו.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.