פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל בית הדמים" - ועל מה שהיו בית שאול בית הדמים כי דם שפך ולא מיחו בו ישראל וחוזר ומפרש מהו הדם ששפך ואמר על אשר המית את הגבעונים כי כשהרג כהני נוב הרג אז גם הגבעונים שהיו בה חוטבי עצים ושואבי מים לבית ה' (ירושלמי סנהדרין ו ז) אבל מה שהמית כהני נוב לא יוכלו למחות בו באמרו שמרדו בו והיו בקושרים עם דוד

"ויבקש דוד וגו'" - שאל באורים

"אל שאול" - אמרו רבותינו ז"ל (יבמות עח ב) על העון הנעשה בשאול שלא נספד לפי כבודו שמהרו לקוברו בהחבא

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויבקש שאול להכותם" - בקש להרוג את כולם בעת אשר קנא לכעוס על ישראל ויהודה על מה שלא גלו אזנו בדבר מרידת דוד ומצא אז עילה עליהם לומר שגם הם ידעו ממרידת דוד בהיותו בעירם בנוב ולזה בקש להכות את כולם ולא עלתה בידו והרג מקצתם והנשארים ברחו לנפשם

"ובני ישראל נשבעו להם" - רצה לומר עם שהתורה אמרה על אנשי האמורי (דברים כ טז) לא תחיה כל נשמה עם כל זאת בעל כרחם החיו אותם כי בני ישראל נשבעו להם בימי יהושוע להחיותם

"לא מבני ישראל המה" - רצה לומר לא חמלו עליהם על כי לא היו מבני ישראל כי אם מיתר האמורי ולאויבים המה לישראל

"ויאמר אליהם" - דברי ריצוי למחול הדבר לבני ישראל ולברך אותם לא לקבול ולעורר דין עליהם

מצודת ציון

"בקנאתו" - ענין כעס כמו (דברים לב כא)הם קנאוני בלא אל

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וברכו" - בכדי שתברכו והתפללו על נחלת עם ה' אשר הארץ תתן יבולה

"מה אעשה לכם" - מהו המשפט שאעשה בעבורכם ובמה אכפר לבטל מכם הכעס אם בלקיחת נקם אם בממון

מצודת ציון

"אכפר" - ענין בטול הרוגז כמו (בראשית לב כ)אכפרה פניו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מה אתם אומרים" - רצה לומר ומה המשפט שאתם חפצים אמרו נא ואעשנה

"אין לנו כסף וגו'" - רצה לומר לא לקח מי מידינו כלום לשנבקש כסף וזהב ואין לנו דבר עם ישראל להמית מהם איש

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"האיש" - משפט האיש אשר כלה אותנו מהארץ ההיא וחשב להכות אותנו ועל ידי זה נשמדנו מלהתיצב בכל גבול ישראל כי בעל כרחנו יצאנו ממנה למלט את נפשותינו

מצודת ציון

"דמה" - חשב כמו (שופטים כ ה)אותי דמו להרוג

"נשמדנו" - מלשון השמדה וכליון

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אני אתן" - לא תבחרו אתם כי אם אני והיתה כונתו לחמול על מפיבושת

"בחיר ה'" - אמרו רבותינו ז"ל (ברכות יב ב) הם אמרו בגבעת שאול ובת קול יצאה ואמרה בחיר ה' הוא

"לה'" - בעבור ה' כי ישראל נשבעו בה' להחיותם ובא שאול ועבר על השבועה

"בגבעת שאול" - מקום עיר מלכותו למען ידעו הכל אשר בניו המה

"יתן לנו" - משפט הראוי הוא שיתן לנו שבעה אנשים מבניו נפש תחת נפש כי שבעה אנשים הרג שאול מהגבעונים כן אמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי סנהדרין ו ז)

מצודת ציון

"והוקענום" - ענין תליה כמו (במדבר כה ד)והוקע אותם לה'

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בן יהונתן" - רצה לומר בעבור שהיה בן יהונתן ראוי לחמול עליו כי לא היה מדעת יהונתן להרוג את הגבעונים ובעבור דוד כי אוהב היה לדוד על כי היה שבועת ה' בינותם וחוזר ומפרש בין דוד וגו'

מצודת ציון

"בינותם" - כמו ביניהם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני מיכל" - הנה מיכל לא ילדה אף לא היתה נשאת לעדריאל כי אם מירב אחותה והיא ילדתם ומיכל אחותה גדלתם ובעבור זה נקראו על שמה (סנהדרין יט ב)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בראשונים" - בימים הראשונים מימי הקציר וחוזר ומפרש בתחלת קציר השעורים שהם נקצרים ראשון לכל קציר

"ויפלו" - הומתו כאחד

"לפני ה'" - ברשותו כי העבירום לפני הארון ונלכדו כן אמרו רבותינו ז"ל (יבמות עט א)

"בהר" - אשר בגבעת שאול

מצודת ציון

"ויוקיעום" - ותלאום

"שבעתים" - מלשון שבע

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא נתנה" - בעוד שהיו תלוים

"ותטהו לה" - נטתה ופרשה לעצמה את השק לשבת תחתיו לשמור התלוים מן החיות והעופות

"הצור" - הוא ההר שנתלו בו

"עד נתך מים" - שמרה אותם מעת נתלו עד נתך המים עליהם כי אז הורידום ובהשגחת המקום ירד גשם מעט למען יורידום ולמען דעת אשר בעון אביהם היתה עצירת הגשמים בראותם אשר לאחר שנעשה משפט התחילו הגשמים לרדת

מצודת ציון

"השק" - יריעה עבה

"הצור" - הסלע

"נתך" - נפשך כמו (שמות ט לג)ומטר לא נתך ארצה

"לנוח" - רוצה לומר להתעכב

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרחב" - ובסוף שמואל א' נאמר מחומת כי החומה פנתה להרחוב

"ויקח את עצמות שאול" - על כי נאמר לו אל שאול שלא נספד כראוי כי נקבר בהחבא לזאת לקח עצמותיו לקברו שנית בקבר אביו ולהספידו כראוי

"וילך דוד" - כשמוע החסד שעשתה רצפה עם המתים ואשר עדיין קיימים הם ולא נאכלו מן החיות והעופות לזה התעורר אף הוא לעשות חסד עמהם לקברם עם עצמות שאול ויהונתן

מצודת ציון

"בעלי" - אדוני

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המוקעים" - אשר נתלו בגבעת שאול

"ויעל משם" - דוד העלה מיבש גלעד את עצמות וגו'

מצודת ציון

"המוקעים" - התלואים

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחרי כן" - אחר שעשה משפט הגבעונים ואחר אשר הספידו לשאול כראוי נתרצה להם המקום וירד הגשם די ספוקם

"כל אשר צוה" - להספידו כראוי לפי כבודו ודוד עצמו הספידו מאז כמו שכתוב (לעיל א יז) ויקונן דוד וגו' על שאול

"ויקברו את עצמות שאול" - עצמות המוקעים קבר עם עצמות שאול וגו'

מצודת ציון

"בצלע" - שם מקום

"ויעתר" - ענין רצוי כמו (בראשית כה כא)ויעתר לו ה'

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעף דוד" - נתייגע ונחלש

"ותהי עוד וגו'" - רצה לומר לבד המלחמה שנזכר למעלה שנלחמו ישראל אלו באלו בדבר אבשלום היה עוד מלחמה לפלשתים עם ישראל

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמר" - חשב בדעתו ועשה התפעלות להראות גבורה ולהכות את דוד בעבור כי ראה אותו עיף ויגע

"והוא חגור חדשה" - בהמלחמה ההיא חגר חרב חדשה ומדרך אנשי המלחמה הגבורים להתאמץ בכל עוז לעשות גבורות בעת יחגרו חרב חדשה

"אשר בילידי הרפה" - אשר היה מילידי הענקה

"משקל נחושת" - שקל ששוקלין בו נחושת

מצודת ציון

"וישבי בנוב" - כן היה שמו

"הרפה" - הענקה כמו (שם יד ה) ויכו את רפאים

"קינו" - שם כלי זיין ואין לו חבר

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לו לאמר" - על דוד נשבעו לבלי תת אותו לצאת עוד במלחמה

"את נר" - כי המלך דומה הוא להנר המאיר ומשפיע לכל

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"בגוב" - הוא גזר האמור בדברי הימים (א כ ד)

"סף" - ובדברי הימים (שם) נאמר ספי והוא הוא

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועץ חניתו" - הוא בית יד של החנית

מצודת ציון

"יערי אורגים" - כן שם אביו ובדברי הימים (שם פסוק ה) נאמר בן יעיר והוא הוא

"בית הלחמי" - רוצה לומר הכה את בית הלחמי והוא לחמי האמור בדברי הימים (שם)

"את גלית" - עם גלית ורוצה לומר אף שהיה מלחמה עם גלית לא יוכל לעזור לו ובדברי הימים (שם) נאמר שהיה אחי גלית

"כמנור אורגים" - תרגם יונתן כאכסן דגרדאין וכמו כן תרגם (שופטים טז יד)על יתד הארג והוא העץ העגול שלפני האורג יכרוך עליו חוטי השתי ובמשנה יקראו כובד (שבת קיג א)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שש ושש" - לכל אחת היו שש ולשלא נחשב שבשתי ידיו היו שש וכן בשתי רגליו שלש לכל אחת לזה חזר ופירש עשרים וארבע מספר

מצודת ציון

"מדון" - מלשון מדה ורוצה לומר בעל מדה גדולה וכן (במדבר יג לב)אנשי מדות

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויחרף" - חרף את ישראל בדברים

מצודת ציון

"ויחרף" - ענין בזיון