מצודות על שמואל א כה
<< · מצודות על שמואל א · כה · >>
פסוק א
מצודת דוד
"וירד וגו'" - אולי דרך מדבר עין גדי היו האנשים הולכים ושבים לספוד את שמואל ופחד פן ימצאוהו מי מאנשי שאול ולזה הלך משם למדבר פארן ולכך סמכו למיתת שמואל
"בביתו ברמה" - בהבית שהיה לו ברמהפסוק ב
מצודת ציון
"במעון בכרמל" - מנחלת יהודה היו כמו שכתוב (יהושע טו נה)מעון כרמל וזיף
מצודת דוד
"בגזוז" - בעת גזזו צאנו היה בכרמל
"גדול מאד" - בעושר רב
"ומעשהו" - מקנהו וכמו כן יקראו מלאכה וכמו שכתוב (בראשית לג יד) לרגל המלאכה על שם שהעוסק במקנה כל מלאכתו ומעשהו בהם וכן (ירמיהוו מח ז) יען בטחך במעשיךפסוק ג
מצודת דוד
"קשה ורע מעללים" - אמיץ לב ופועל רע
"כלבי" - מבני כלב בן יפונה והיה קרוב לדוד
"טובת שכל" - בעלת שכל טובפסוק ו
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת ציון
"נפקד" - נחסר
"מאומה" - כלל לא
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת ציון
"בנו" - כמו באנו ותחסר האל"ף
מצודת דוד
"לעבדיך" - על עצמם אמרו
"תנה נא" - עתה תנה את אשר תמצא ידך אם מעט ואם הרבה
"כי על יום טוב" - דרכם היה לעשות יום טוב ומשתה ושמחה בעת גזיזת הצאן וכן נאמר באבשלום (שמואל-ב יג כג) ויהי גוזזים וגו' ויקרא וגו' וצוה דוד לאמר לו הלא על יום טוב באנו ומהראוי לקבל אז את כל הבא בסבר פנים יפות
"ויגידו לך" - שאמת הדבר
"וימצאו הנערים" - על עצמם אמרו בעבור דוד שימצאו חן לקבלם בסבר פנים יפותפסוק ט
מצודת ציון
"וינוחו" - מלשון מנוחה רוצה לומר נחו מדבריהם
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"המתפרצים" - ענין התחזקות כמו (בראשית לח כט)מה פרצת עליך פרץ
מצודת דוד
"היום רבו" - בעת ההיא נתרבו עבדים המתחזקים כל איש מול פני אדוניו לומר לאדונו אני גדול ממך וכן דוד חושב עצמו לגדול ממני עד שאתן לו מתן
"מי דוד" - רצה לומר וכי חשוב הוא כל כך ליתן לו מתןפסוק יא
מצודת ציון
"טבחתי" - זבחתי
"לגוזזי" - להאנשים הגוזזים צאני
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת ציון
"ויעט" - ענין הפרחה כמו (לעיל טו יט) ותעט אל השלל
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת ציון
"הכלמנו" - מלשון כלימה
"פקדנו" - ענין חסרון
מצודת דוד
"ולא הכלמנו" - לא היינו נכלמים על ידיהם ולא חסרנו מאומה וגו'
"והאנשים" - אנשי דוד היו טובים לנו מאדפסוק טז
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"בן בליעל" - איש רשע בלי עול מקום
מצודת דוד
"מה תעשי" - לתקן הדבר ולפייס את דוד
"כי כלתה הרעה" - נגמרה הרעה לבוא אליו
"והוא" - ונבל עצמו הוא בן בליעל מלדבר אליו ולהוכיחו על פניו כי יגער ביפסוק יח
מצודת ציון
"נבלי" - נאדות
"עשויות" - מתוקנות ומבושלות כמו (בראשית יח ז)וימהר לעשות אותו
"קלי" - קמח משבלים צלויות כמו (ויקרא כג יד)ולחם וקלי
"ומאה צמוקים" - מאה אשכלות ענבים יבשים וכן (דברי הימים א יב מא)דבלים וצמוקים
"ומאתים דבלים" - מאתים ככר והם תאנים מקובצות דרוסות יחד עד שנעשים גוף אחד כעין ככר לחםפסוק יט
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת ציון
"ותפגוש" - פגעה
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"לשקר" - רוצה לומר על חנם
"ולא נפקד" - לא נחסר
מצודת דוד
"רעה" - במה שחרפו לומר מי דוד וגו'
"ודוד אמר" - בעת שפגשה בו אמר דוד לאנשיו אך לחנם שמרתי וגו'פסוק כב
מצודת דוד
"כה יעשה" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר וכאילו אמר כהרעה הזאת יעשה לי המקום אם אשאיר וגו' ולפי שבסוף חזר בו לזה כינה הכתוב ואמר לאויבי דוד
"משתין בקיר" - כן יקרא הזכר כי עושה קלוח למרחוק ויוכל להשתין בקירפסוק כג
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת דוד
"ותדבר" - ולזה תדבר אמתך לבקש ולהתחנן על הדבר
"בי אני אדוני" - כי דוד לא היה מכירה ולזה אמרה מה ששמעתי אשר אדוני מדבר אל עבדיו בדבר שקרה לו דע אדוני העון הזה הוא בי רצה לומר בביתי נעשה הדברפסוק כה
מצודת ציון
"ונבלה" - ענין דברי גנאי וכעור כמו (ישעיהו לב ו) נבל נבלה ידבר
מצודת דוד
"אל איש" - רצה לומר אל דברי חירופו
"ונבלה עמו" - מחזיק בנבלה לדבר קשות וחירופים
"לא ראיתי" - בכדי לתקן הדבר ולפייסםפסוק כו
מצודת דוד
"ועתה" - הואיל וה' מנעך מבוא בדמים בודאי הוא יריב ריבך ויומת בידי שמים וכל אויביך יהיו כנבל שיומתו בידי שמים וכאשר אמר דוד בעצמו אל שאול (לעיל כד יב) ישפוט ה' וגו' וידי לא תהיה בך
"חי ה' וגו'" - נשבעה בה' ובנפשו ואמרה הנה רצון ה' למנעך מבוא בעון שפיכת דם ושידך יושיע לך לריב ריבך כי אם היה רצון המקום שידך יושיע לך לנקום נקמתך ולשפוך דם לא היה הדבר נגלה אלי ללכת לפייסך ואף המהירה והפגישה והשמיעה בדבריך לאנשיך המה מה' בהשגחהפסוק כז
מצודת ציון
"הברכה" - מתנה ומנחה כמו (בראשית לג יא)קח נא את ברכתי
"ברגלי אדני" - רוצה לומר עם מהלכו ואחריו כמו (שופטים ח ה)לעם אשר ברגלי
מצודת דוד
"ונתנה וגו'" - מפני הכבוד לא אמרה ונתנה לך כי למעלתו למעט יחשב ואמרה ונתנה להנערים וגו'
"ועתה הברכה" - התפייס נא בעבור הברכה הזאת וגו'פסוק כח
מצודת ציון
"שא" - ענין מחילה
"נאמן" - מתקיים כמו (ישעיהו כב כג)יתד במקום נאמן
מצודת דוד
"כי מלחמות ה'" - כל מלחמתך המה מלחמות ה' לעשות נקמה בעכו"ם אבל לא תמצא בך רעה מימיך ללחום ולהרוג אנשים מישראל כאשר עשה שאול שהרג כהני נוב ולזה סרה משאול ולא תוסר ממך
"כי עשה יעשה" - זה ראשית אמריה תאמר הן ידעתי שה' יעשה לאדוני בית נאמן ומתקיים ועד עולם לא תוסר המלוכה מביתו לא כשאול שיוסר המלוכה מזרעו
"שא נא וגו'" - הקדימה לשאול מחילה אם תכשל בלשונה לדבר מה מול כבודופסוק כט
מצודת ציון
"צרורה" - ענין קשירה כמו (בראשית מב לה)צרור כספו
"יקלענה" - ענינו השלכה בהכלי העשוי כעין מקל ובראשו כעין כף ובו יניחו האבן הנזרק ולזה קרוי כף הקלע
מצודת דוד
"יקלענה" - תהיה משוטטת נעה ונדה כהאבן הקלוע בכף הקלע ואמרה זאת להחניפו ולבל ישפוך דמי ישראל כמו שאול
"את ה'" - להיות חוזרת למקום אשר ממנה חוצבה
"והיתה נפש אדוני" - ובעבור זה תהיה נפש אדוני צרורה בצרור החיים הנצחיים הרוחניים אחר הפרדה מן הגוף
"ויקם אדם" - רצה לומר עם שקם שאול לרדפך וגו' ויכול היית להרגו במערה עם כל זה לא שלחת בו יד ורעה לא נמצא בך מימיךפסוק ל
מצודת דוד
פסוק לא
מצודת ציון
"לפוקה" - אף הוא ענין מכשול כמו (נחום ב יא)ופיק ברכים
מצודת דוד
"והיטב ה' לאדוני" - רצה לומר הן ידעתי כאשר ייטיב ה' לאדוני וימלוך כאות נפשו זכור תזכור את אמתך להחזיק לי טובה על העצה היעוצה למנעך מבוא בדמים
"ולא תהיה זאת לך לפוקה" - רצה לומר כשתמלוך לא יזיק לך כלל דברי חרפת נבל להיות מבוזה בעבור זה בעיני העם ואפילו למכשול לב אדוני לא יהיה כי לא תחוש אז לדברי נבל כזה וכאשר לא תמיתהו תוסר מן הקלון כי לא יאמר אז עליך שדרכך לשפוך דם חנם ולהושיע לעצמך בכח זרועך וכאלו אמרה הן עתה עוד היותך נרדף בהרים מפני שאול חושש אתה לחרפת נבל אבל לא תחוש במה שיאמרו שאתה שופך דם חנם ומושיע לעצמך בכח זרועך היות עכשיו אין מעלתך גדולה כל כך לחוש לדברים כאלה אבל לאחר שתמלוך נהפוך הוא (הנה באמת הבנת הדברים האלה אליה וקוץ בה בהקטין עתה מעלתו ולזה שאלה בראשית אמריה שא נא לפשע אמתך)פסוק לג
מצודת ציון
"טעמך" - דבורך ועצתך כמו (איוב יב כ)וטעם זקנים יקח
"כליתני" - מנעת אותי
מצודת דוד
פסוק לד
מצודת ציון
"ואולם" - אבל באמת
"לולי" - אם לא
מצודת דוד
"כי אם נותר וגו'" - אז יחול עלי עונש שבועה
"חי ה'" - הריני נשבע חי ה' וגו' שמנע אותי מהרע לך רצה לומר לביתך ולכל אשר לךפסוק לה
מצודת ציון
פסוק לו
מצודת ציון
פסוק לז
מצודת דוד
"והוא היה לאבן" - שבטלו הרגשותיו מרוב החרדה
"וימת לבו" - אמר על דרך גוזמא והפלגה על גודל החרדה מפחד דוד כי חשב פן עם כל זה יבוא עליו
"בצאת היין" - רצה לומר בעת סרה השכרותפסוק לט
מצודת ציון
"חשך" - מנע כמו (בראשית כב טז)ולא חשכת
מצודת דוד
"ואת רעת" - את גמול רעת
"חשך מרעה" - לבל המיתו בידיפסוק מא
מצודת ציון
"אפים" - על פניה
מצודת דוד
פסוק מב
מצודת ציון
"לרגלה" - עם מהלכה ואחריה
"מלאכי" - שלוחים
מצודת דוד
פסוק מג
מצודת דוד
פסוק מד
מצודת דוד
"נתן את מיכל בתו" - כי חשב קדושי דוד לקדושי טעות ורבותינו ז"ל (סנהדרין יט ב) נחלקו בו
<< · מצודות על שמואל א · כה · >>