מצודות על עובדיה א ה

<< | מצודות על עובדיהפרק א' • פסוק ה' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עובדיה א', ה':

אִם־גַּנָּבִ֤ים בָּאֽוּ־לְךָ֙ אִם־שׁ֣וֹדְדֵי לַ֔יְלָה אֵ֣יךְ נִדְמֵ֔יתָה הֲל֥וֹא יִגְנְב֖וּ דַּיָּ֑ם אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ הֲל֖וֹא יַשְׁאִ֥ירוּ עֹלֵלֽוֹת׃


 

מצודת דוד

"הלא ישאירו עוללות" - ומדוע לא השאירו לך מאומה

"אם בוצרים" - אם על כרמיך באו בוצרים

"איך נדמיתה" - איך נכרתה מכל וכל ואף כי תהיה באחרית הימים (אמר בלשון עבר כדרך הרבה מן הנבואות כי הנביא ראה כאלו כבר נעשתה)

"הלא יגנבו דים" - ר"ל הלוא אין דרכם לגנוב אלא די ספוקם ויניחו המותר ומדוע א"כ נכרתה מכל וכל מבלי שארית

"שודדי לילה" - הם המתפחדים לגזול ביום וגוזלים בלילה

"באו לך" - באו עליך 

מצודת ציון

"שודדי" - ענין גזל ועושק

"נדמיתה" - ענין כריתה ואבדון כמו ער מואב נדמה (ישעיהו טו)

"דים" - די הספוק כמו והמלאכה היתה דים (שמות לו)

"בוצרים" - כן יקראו תולשי ענבי כרם כמו כי תבצור כרמך (דברים כד)

"עוללות" - הם הענבים הקטנים הגרועים כמו לא תעולל (שם)