מ"ג עובדיה א ה


<< · מ"ג עובדיה · א · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה אֵיךְ נִדְמֵיתָה הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ הֲלוֹא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־גַּנָּבִ֤ים בָּאֽוּ־לְךָ֙ אִם־שׁ֣וֹדְדֵי לַ֔יְלָה אֵ֣יךְ נִדְמֵ֔יתָה הֲל֥וֹא יִגְנְב֖וּ דַּיָּ֑ם אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ הֲל֖וֹא יַשְׁאִ֥ירוּ עֹלֵלֽוֹת׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אִם גַנָבִים אֲתוֹ עֲלָךְ אִם בְּזוֹזֵי לֵילְיָא אֵיכְדֵין הֲוֵיתָא דָמִיךְ עַד דִגְנָבוּ מִסִתְהוֹן וְאִם חָטוֹפִין כְּקִטוּפִין אָתוּ עֲלָךְ הֲלָא מַשְׁאֲרִין עוֹלְלָן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"באו לך" - עליך

"איך נדמיתה" - למה נרדמתה דומם עד שגנבו כל רצונם

"הלא בוצרים ישאירו עוללות" - ואלה לא ישאירו לך כלום כי יחפשוך ויגלו וידרשו מצפוניך

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם גנבים" – בסתר. "שודדי לילה". "נדמיתה" - נכרתה, כמו (הושע י, ז): נדמה שמרון.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שודדי" - ענין גזל ועושק

"נדמיתה" - ענין כריתה ואבדון כמו ער מואב נדמה (ישעיהו טו)

"דים" - די הספוק כמו והמלאכה היתה דים (שמות לו)

"בוצרים" - כן יקראו תולשי ענבי כרם כמו כי תבצור כרמך (דברים כד)

"עוללות" - הם הענבים הקטנים הגרועים כמו לא תעולל (שם) 

מצודת דוד

"הלא ישאירו עוללות" - ומדוע לא השאירו לך מאומה

"אם בוצרים" - אם על כרמיך באו בוצרים

"איך נדמיתה" - איך נכרתה מכל וכל ואף כי תהיה באחרית הימים (אמר בלשון עבר כדרך הרבה מן הנבואות כי הנביא ראה כאלו כבר נעשתה)

"הלא יגנבו דים" - ר"ל הלוא אין דרכם לגנוב אלא די ספוקם ויניחו המותר ומדוע א"כ נכרתה מכל וכל מבלי שארית

"שודדי לילה" - הם המתפחדים לגזול ביום וגוזלים בלילה

"באו לך" - באו עליך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם", אחרי שהתחיל לנבאות את העתיד לבא על אדום באחרית הימים, שב להודיע ג"כ מה שיקרה להם בזמן קודם, שבאו אויבים לארצם ושללוהו ובזזוהו, וכבר בארתי (ישעיה סי' כ"א וירמיה סי' מ"ט) שצייר ענין מפלתם אז, שאנשי בריתו השיאוהו שילך למלחמה חוץ לארצו על שכניו, ובעת שהיה חוץ לארצו נכנסו אויבים במדינתו והחריבו את הכל, עפ"ז ידמה את האויבים כגנבים שנכנסים בסתר שלא בידיעת בעה"ב, ושואל הלא "אם באו לך גנבים איך נדמית" וישנת, ויותר מזה "אם באו לך שודדי לילה", שהשודדים משמיעים קול רעש יותר מן הגנבים, איך נדמית בשינה ולא הרגשת, "הלא יגנבו דים" ולמה לא הקיצות משנתך לגרש אותם? מוסיף לאמר "אם בוצרים באו לך" שהם באים בשדה שאין בעל הבית שם, כי כן לא היית במקום שבאו השודדים, הלא אשאל "הלא ישאירו" עוללות כיון שיראים פן יבא בעה"ב ולא יקצרו את הכל, וא"כ אשאל.

ביאור המילות

"נדמית". ענין שתיקה, וכן מואב נדמה (ישעיה ט"ו):
 

<< · מ"ג עובדיה · א · ה · >>