פתיחת התפריט הראשי

מצודות על ישעיהו נג


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזרוע ה'" - חוזק כח זרוע ה' בעבור מי נגלתה מימות עולם לשנאמין שגלה זרוע עוזו בעבור ישראל

"מי האמין לשמועתנו" - אז יאמרו בגוים עד הנה לא ראינו הדבר בעינינו מי מכולנו האמין אל השמועה אשר שמענו ממרבית הגדולה והממשלה הבאה לישראל

מצודת ציון

"על מי" - בעבור מי

"נגלתה" - מלשון גלוי

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונראהו ולא מראה" - וכאשר הסתכלנו בו לא מצאנו בו מראה מפואר שנחמדהו על ידו ר"ל לא מצאנו בו לא גבורה ולא אמצות הלב לחמדו בעבורה ולזה היינו מתעבים אותו

"לא תואר לו ולא הדר" - ר"ל ההשפעה לא היתה שלימה ומהודרת כשורש היוצא מארץ ציה שאין לו לא תואר ולא הדר

"וכשורש מארץ ציה" - ר"ל מעט ההשפעה שהיה לו מעצמו כלה ואבד במעט זמן כשורש היוצא מארץ ציה ושממה מבלי לחלוחית מים שחיש מהר ימולל ויבש

"ויעל כיונק לפניו" - לפני בא לו הגדולה ההוא עלה כענף היוצא מן האילן שאין לו יניקה מן הקרקע אלא מן האילן רצה לומר לא היה לו השפעה אחרת

מצודת ציון

"כיונק" - ענף רך היוצא מהאילן כמו ראש יונקותיו (יחזקאל יז)

"ציה" - שממה ויבשה

"הדר" - ענין יופי

"ונחמדהו" - הוי"ו היא במקום שי"ן וכן ויקחו לי תרומה (שמות כה)ור"ל שיקחו לי תרומה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נבזה ולא חשבנוהו" - ר"ל לכן היה נבזה בעינינו ולא היינו מחשיבים אותו כי אמרנו יד ה' עשתה זאת כי מאס בו

"נבזה וחדל אישים" - על כי היה נבזה בעיני כל והיה חדל מאנשים כי לא היה מי מהעכו"ם מתחבר עמו לגודל שפלותו והיה בעל מכאובות וידוע ומוחזק לכל כבעל חליים ולא היינו יכולים לראות בפניו כאלו הסתיר פניו ממנו לבל ראותו ר"ל שהיה בכל עת ממונה בגלות וביסורין ובשפלות עד שהיינו ממאסים להסתכל בפניו

מצודת ציון

"וחדל" - ענין מניעה

"אישים" - אנשים

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואנחנו חשבנוהו" - אבל אנחנו טעינו וחשבנו אותו לנגוע ומוכה מאלהים כי מאס בו ועל ידו הוא מעונה ביסורים

"אכן חליינו הוא נשא" - אבל באמת לא מאס בו ה' כי כל חלי וכל מכאוב אשר סבל הכל בא מפאת עצמינו מה שהיינו מחליאים ומכאיבים אותו ברוע בחירתנו

מצודת ציון

"נשא" - מלשון משא וסבל

"נגוע" - ענין חלשות וכשלון וכן וינגעו יהושוע וכל ישראל (יהושע ח)

"ומעונה" - מלשון עינוי

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובחבורתו" - עם החבורה שבא עליו נרפא לנו נגעי העון כי בזה נתכפרו והלכו להם והוא כפל ענין במ"ש

"מוסר שלומנו עליו" - היסורין הראויים לבוא עלינו למרק העון להתמיד שלומנו הנה באו עליו

"מדוכה מעונותינו" - כפל הדבר במ"ש

"והוא מחולל מפשעינו" - האמת שהוא מה' אבל לא באה בעבור מאסו בו ברוע מעלליו אך בעבור פשעינו נתמלא חלחלה להיות פשעי כל העכו"ם מתכפרים בהיסורין הבאים עליו

מצודת ציון

"והוא" - הוי"ו הוא במקום או

"מחולל" - מלשון חיל וחלחלה

"מדוכא" - ענין שבר וכתיתה

"מוסר" - מלשון יסורין

"שלומינו" - מלשון שלום

"ובחבורתו" - מלשון חבורה ומכה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וה' הפגיע בו" - המקום הפגיע בו עם העון של כולנו ר"ל העון שלנו הוא המכה בו ומייסרו בגזירת המקום

"איש לדרכו פנינו" - ר"ל והלואי היינו כהצאן הזה שרחילא בתר רחילא אזלא בדרך המוטעה אבל אנחנו לא כן היינו אלא כל אחד פנה לדרכו לא ראי זה כראי זה וכולם מקולקלים וא"כ יש בידינו עון רב

"כולנו כצאן תעינו" - ר"ל כי כן היה בידינו עון רב כי כולנו תעינו מדרך האמת והישר כדרך הצאן כשאחת מהן תועה מהדרך כולן נמשכות אחריה ותועות עמה ור"ל ולפי שאבותינו תעו מדרך האמת לזה נמשכנו גם אנחנו אחריהם

מצודת ציון

"תעינו" - מלשון תועה

"פנינו" - מלשון פניה

"הפגיע" - ר"ל הפגיע בו לרעה להכותו וכן גש ופגע בו (שמואל ב א)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כשה לטבח יובל" - והיה כשה המובא אל הטבח וכרחל העומדת לפני הגוזז צמרה שהרחל היא נאלמה ולא תצעק בקולה והשה לא יפתח פיו וכן לא התלונן המעונה הנמשל לשה המובל לטבח ולא התרעם המנוגש הנמשל לרחל הגזוזה

"ולא יפתח פיו" - להתלונן ולהתרעם על הדבר כי פחד פן יוסיפו סרה

"נגש והוא נענה" - בעבור זה היה נלחץ לקחת עשרו או היה הוא נענה בעינויי הגוף אם דל הוא ואין ידו משגת

מצודת ציון

"נגש" - נלחץ ונדחק לקחת עשרו כמו נגש את הכסף (מלכים ב' כג)

"והוא" - הוי"ו היא במקום או

"נענה" - מלשון עינוי

"לטבח" - לשחיטה

"יובל" - כמו יובל שי (לעיל יח)

"גוזזיה" - ענין כריתת הצמר

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נגזר מארץ החיים" - כי סוף הדבר היה אשר נכרת מארץ חיים כי התלאות היו סיבה לקרב מיתתו

"מפשע עמי נגע למו" - כן יאמר כל אחד הנה לא באה עליהם הנגע בעוונם כי באה מפשע עמי או עמי פשעו בהם לענותם ברוע בחירתם או הם היו מנוגעים לכפר פשעי עמי

"ואת דורו מי ישוחח" - מי יוכל לספר כל התלאות אשר עברו עליו בכל ימי דורו

"מעוצר וממשפט לוקח" - ממקום המאסר שהיה שם עצור וכלוא וממקום המשפט שהיה נדון שם הנה נלקח לנגשו או לענותו ולא פטרוהו בלא כלום

מצודת ציון

"מעוצר" - מקום המאסר שהיה כלוא ומעוכב שמה וכן והוא עודנו עצור (ירמיהו לג)

"ישוחח" - ענין ספור ואמירה כמו במעשה ידיך אשוחח (תהלים קמג)

"נגזר" - ענין כריתה כמו אמרתי נגזרתי (איכה ג)

"נגע" - ר"ל כשלון וחלשות

"למו" - להם ולפי שכל הענין מדבר בלשון יחידי על כלל האומה לכן אמר למו לגלות שעל הכלל ידבר " "

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על לא חמס עשה" - ר"ל ובחנם גזר עליו המיתה לא על החמס שעשה ולא על המרמה שבפיו כי לא עשה החמס ולא דבר מרמה ובעלילה בא

"ואת עשיר במותיו" - מוסב על מלת ויתן לומר שמסר עצמו להסכים עם דעת העשיר המושל בכל מיני מיתות שגזר עליו למען יעמוד באמונתו

"ויתן את רשעים קברו" - מסר עצמו להקבר עם הרשעים ודומה להם בענין רע ובבזיון ר"ל לא רצה לעבור על דת להנצל מזה

מצודת ציון

"עשיר" - ר"ל מושל כי על פי הרוב ימשול העשיר

"במותיו" - מלשון מיתה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחפץ ה' בידו יצלח" - והנה הצליח חפץ ה' כי עמד בנסיון ולא הרהר אחר מדת הדין

"אם תשים אשם נפשו" - ר"ל אולם לא באו לכפר עון העכו"ם כי אם לנסותו להטיבו באחריתו וכאלו אמר אראה אם נפשו תשים את עצמה אשם לומר שבדין בא מה שבא כי חטא ואשם לא יהרהר אחרי אז יהיה גמולו שכל ימי חייו יראה זרעו בעיניו ויאריך ימים ועכ"ז לא ימות מי בחייו

"וה' חפץ דכאו החלי" - זהו מאמר הנביא כמשיב על דברי העכו"ם שיהיו כמסתפקים אם הצרות הבאות על ישראל היו מרוע בחירתם ולא בגזרת המקום או באו מיד ה' לכפר על עון העכו"ם ואמר להם לא כן הוא אבל ה' חפץ לדכאו וגזרת המקום נעשתה והוא החלי אותו

מצודת ציון

"דכאו" - ענין שבר וכתיתה

"החלי" - מלשון חולי

"אשם" - ענין חטא ופשע

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עבדי לרבים" - רצה לומר לא היה עבד של העכו"ם הרבים לשמוע בקולם בדבר האמונה כי היה עבדי אל מול העכו"ם הרבים ולא שמע אליהם ויט שכמו לסבול מה שעוו בו לייסרו ולהכאיבו בעבור זה

"בדעתו יצדיק צדיק" - כי בדעתו יחשוב להצדיק את ה' הצדיק לומר שבא למרק אשם העון למען לא יקופח שכר מעשה הטוב

"מעמל נפשו יראה ישבע" - כי מעמל נפשו אשר ראה היה שבע ונהנה ממנה

מצודת ציון

"מעמל" - ענין יגיעה וצער

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולפושעים יפגיע" - אל הכשדים הפושעים בו היה מפגיע ומתחנן ועיניו תלויות אליהם כעיני עבדים אל יד אדוניהם ולכן שורת הדין שבמקום מרבית ההכנעה ימשול בהם בעת הגאולה

"ואת פושעים נמנה" - בפי העכו"ם היה מנוי בכלל הפושעים והכופרים וכדי בזיון וקצף

"והוא חטא רבים נשא" - והוא נטה שכמו לסבול מה שחטאו בו עמים רבים לייסרו ולהכאיבו

"ואת עצומים" - את העכו"ם החזקים יחלק לעצמו להיות לו לשלל

"תחת וגו'" - בגמול אשר שפך נפשו והפקירה למיתה

"לכן" - הואיל ועמד בנסיון אתן לו חלק בנחלת העמים הרבים

מצודת ציון

"עצומים" - חזקים

"שלל" - ענין בזה

"תחת" - במקום ובגמול

"הערה" - ענין שפיכה וכן אל תער נפשי (תהלים קמא)

"נמנה" - מלשון מנין ומספר

"נשא" - סבל

"יפגיע" - ענין תחנה ובקשה כמו ואל תפגע בי (ירמיהו ז)