מצודות על ישעיהו כ ב
<< | מצודות על ישעיהו • פרק כ' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא דִּבֶּ֣ר יְהֹוָה֮ בְּיַ֣ד יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמוֹץ֮ לֵאמֹר֒ לֵ֗ךְ וּפִתַּחְתָּ֤ הַשַּׂק֙ מֵעַ֣ל מׇתְנֶ֔יךָ וְנַעַלְךָ֥ תַחֲלֹ֖ץ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֑ךָ וַיַּ֣עַשׂ כֵּ֔ן הָלֹ֖ךְ עָר֥וֹם וְיָחֵֽף׃
מצודת דוד
"הלוך" - היה מהלך ערום ויחף
"ופתחת השק" - כי ישעיהו היה מתאבל על גלות עשרת השבטים ולבש השק על מתניו לצער ולאבל ואמר לו המקום שיתיר השק מעל מתניו וישאר ערום כי אותו לבד לבש
מצודת ציון
"לך" - הוא ענין זרוז
"ופתחת" - ענין התרה כמו יתרי פתח (איוב ל)
"מתניך" - חלציך
"תחלוץ" - ענין שליפה כמו חלוץ הנעל (דברים כה)
"ויחף" - ענין חוסר מנעלים כמו מנעי רגליך מיחף (ירמיהו ב)