מצודות על ישעיהו כח כה
<< | מצודות על ישעיהו • פרק כ"ח • פסוק כ"ה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הֲלוֹא֙ אִם־שִׁוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֥יץ קֶ֖צַח וְכַמֹּ֣ן יִזְרֹ֑ק וְשָׂ֨ם חִטָּ֤ה שׂוֹרָה֙ וּשְׂעֹרָ֣ה נִסְמָ֔ן וְכֻסֶּ֖מֶת גְּבֻלָתֽוֹ׃
מצודת ציון
"אם" - כאשר, כמו (במדבר לו): "ואם יהיה היובל".
"שוה" - רוצה לומר, דומה בכל המקומות, שלא יהיה תל מזה וחריץ מזה.
"והפיץ" - ענין פיזור.
"קצח וכמון" - הם מיני זרעונים.
"ושם" - מלשון שימה.
"שורה" - ענין מדה, כמו (ויקרא יט): "במשקל ובמשורה".
"נסמן" - מלשון סימן.
"וכסמת" - מין תבואה.
מצודת דוד
(ישעיהו כח כה): "הלא אם שוה פניה" - הלא כאשר משוה פני האדמה מניח עבודתם ועוסק בזריעה.
"והפיץ קצח" - כשבא לזרוע קצח זורעה בהפצה, ואם בא לזרוע כמון זורעה בזריקה, כל מין כדרכו.
"ושם חטה שורה" - החטים משים בשורה, רוצה לומר באמצעית השדה, במידה הראויה לו, לא יוסיף ולא יגרע.
"ושעורה נסמן" - השעורה יזרע סביבות החטים כמו המסמן דבר מה
"וכסמת גבולתו" - הכוסמין זורע על גבולי השדה ומצריו כל מין במקום הראוי לו והנמשל הוא לומר כמו שאין דרך החורש לחרוש כל היום כי אחר שמשוה פני האדמה יזרע בה כל מין כדרכו ובמקום הראוי כן אין תועלת בתוכחת הנביא לבד כי מהראוי שאחר שישמעו דברי הנביא יתקנו מעשיהם ולשוב בתשובה כפי הראוי לכ"א לפי חטאו אשר יחטא ואשם.
<< · מצודות על ישעיהו · כח · כה · >>