מצודות על ישעיהו ו
<< · מצודות על ישעיהו · ו · >>
פסוק א
מצודת ציון
"ושוליו" - תחתיתו ר"ל רגליו
"מלאים" - ממלאים
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת דוד
"יעופף" - יעוף בשליחות המקום
"יכסה רגליו" - לצניעות שלא יראה בכל גופו לפני בוראו ורז"ל אמרו שלא להזכיר מעשה העגל כי כף רגליהם ככף רגל עגל
"לאחד" - לכל אחד ואחד
"יכסה פניו" - לבל יביט כלפי השכינה
"ממעל" - בשמים
"לו" - לשמשופסוק ג
מצודת דוד
"מלא וגו'" - כבודו מלא בכל הארץ
"קדוש וגו'" - ר"ל שהוא מקודש ומרומם בעולם המלאכים ובעולם הגלגלים ובעולם השפל
"ואמר" - הקול יוצא מבין כולם כאחד כאילו הוא קול אחד
"וקרא וגו'" - שרף קורא לחבירו לומר קדוש כאחד ולא יקדים האחד לחבירופסוק ד
מצודת ציון
"וינועו" - מלשון תנועה והסרה ממקומם
"הספים" - הם המזוזות כמ"ש והסף קנה אחד (יחזקאל מ)
מצודת דוד
"ימלא עשן" - היה נמלא עשן
"והבית" - ההיכל
"וינועו" - מזוזות הפתח היו נעים מחוזק קול הקריאה וסרים ממקומם הרבה אמות ולא פירש כמהפסוק ה
מצודת ציון
"נדמיתי" - ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י)ור"ל נאבדתי כי הנאבד מן העולם הוא מושתק כי לא ישמע קולו וכן ער מואב נדמה (לקמן טו)
מצודת דוד
"כי את המלך וגו'" - מוסב למעלה כאומר אוי לי וגו' כי את המלך וגו' כי איש וגו'
"כי איש וגו'" - על כי אני איש טמא שפתים וגו' ואינני אם כן כדאי לא מצד מעשי ולא מצד מעשה העם אשר אני בקרבו
"ואמר" - אמרתי אוי לי וגו' כי פחד פן ימות על שראה מראה כבוד ה'פסוק ו
מצודת ציון
"רצפה" - גחלת והוא כמו רשפה בשי"ן כי זסשר"ץ מתחלף וכן עוגת רצפים (מלכים א' יט)
"במלקחים" - בצבת כמו מלקחיה ומחתותיה (שמות כה)
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת דוד
"ויגע" - השרף נגע בגחלת על פי
"הנה נגע" - ר"ל בכוית נגיעת הגחלת קבלת העונש ובזה סר עונך וארז"ל שהעון היה במה שאמר ובתוך עם טמא שפתים וגו' ולא היה ראוי לומר כן על ישראלפסוק ח
מצודת דוד
"הנני" - הנה אני מוכן ללכת ושלחני
"לנו" - בשליחותנו וכאלו מדבר עם השרפים ונמלך בהם
"אשלח" - לדבר דברי לישראלפסוק ט
מצודת דוד
"וראו ראו" - הלא אתם רואים נפלאותי ואינכם שמים על לב לדעת ולהכיר בהם
"שמעו שמוע" - הלא אתם שומעים דברי מפי הנביאים ואינכם נותנים לב להביןפסוק י
מצודת ציון
"השע" - ענין הסרה כמו השע ממני ואבליגה (תהלים לט)
מצודת דוד
"פן יראה" - כי היצר חושב פן כשיראה בעיניו וישמע באזניו ויבין בלבבו שלא עשה את הטוב ויעשה א"כ תשובה ויבוא לו בזה רפואת הנפש והיא הסליחה ואין דעת היצר נוחה מזה כי איננו דורש אליו לשלום ולזה מטמטם את הלב למען ישאר חייב
"הכבד" - היצר הכביד אזניו לבלי שמוע והשע עיניו לבל יראה
"השמן" - היצר הנטוע בלבו הוא השמן והאטים את הלב לבל הבין וקצר בדבר המובן מאיליו כי זהו דרך מעשה היצרפסוק יא
מצודת ציון
"אם" - כמו אשר וכפל המלה בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דנייאל יב)
"שאו תשאה" - ענין שממון וכן ושאיה יוכת שער (לקמן כד)
מצודת דוד
"עד אשר וגו'" - ר"ל לבם יהיה אטום עד שיבוא הפורעניות ויהיו עריהם חרבה ובתיהם שממה
"עד מתי" - יהיה לבם אטום מלהביןפסוק יב
מצודת דוד
"ורבה העזובה" - זמן מרובה תהיה הארץ עזובה מהם
"ורחק וגו' האדם" - ישראל הקרואים אדם יהיה גולה למקום רחוקפסוק יג
מצודת ציון
"לבער" - לכליון כמו כי אם יהיה לבער קין (במדבר כד)
"כאלה וכאלון" - שמות אילני סרק
"בשלכת" - מלשון השלכה
"מצבת" - היא הנטיעה הנצב ומתקיים ותרגום של ויטע הוא ונציב
מצודת דוד
"זרע וגו'" - הנשאר בה יהיה זרע קודש ולפי שהמשיל לאילנות אמר מצבתה לשון הנופל באילן ורצה לומר שארית
"אשר בשלכת" - בימי הסתיו עת שמשליכין העלין דרכם להשליך מעט מעט עד שלא ישאר כי אם הנטיעה אשר בה כמות שהיא ואמר שכן יהיה ישראל לבעור אחר בעור
"ועוד בה עשיריה" - עוד ימלכו בה עשרה מלכים כי זה נאמר אחר שנצטרע עוזיה ומלכו אחריו יותם אחז חזקיה מנשה אמון יאשיה יהואחז יהויקים צדקיה ובימיו תשוב להיות לבער וכליון או ר"ל תשעה חלקים יהיו אבודים ותשאר חלק עשירי ואף היא תשוב להיות לבער
<< · מצודות על ישעיהו · ו · >>