מצודות על ירמיהו נ ו
<< | מצודות על ירמיהו • פרק נ' • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
צֹ֤אן אֹֽבְדוֹת֙ היה הָי֣וּ עַמִּ֔י רֹעֵיהֶ֣ם הִתְע֔וּם הָרִ֖ים שובבים שׁוֹבְﬞב֑וּם מֵהַ֤ר אֶל־גִּבְעָה֙ הָלָ֔כוּ שָׁכְח֖וּ רִבְצָֽם׃
מצודת דוד
"מהר" - ולכן הלכו מהר אל גבעה ושכחו מקום רבצם ורצה לומר לכן הלכו בגולה על ההרים ונגרשו מארצם
"צאן אובדות" - הוא מאמר הנביא בשם ה' שאמר הנה עד הנה היו עמי כצאן האבוד מן העדר כי גדוליהם הנהיגום בדרך תועה ועזבום ללכת בדרכי לבם לעלות בהרים ר"ל פנו מדרך ה' וגדוליהם התעום ללכת בדרך רע
מצודת ציון
"התעום" - מלשון תועה
"שובבום" - ענינו ההליכות בדרך הלב כמו מדוע שובבה (לעיל ח')
"רבצה" - ענין מקום שכיבה לנוח כמו כרע רבץ כארי (בראשית מ"ט)