מ"ג ירמיהו נ ו


<< · מ"ג ירמיהו · נ · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צאן אבדות היה [היו] עמי רעיהם התעום הרים שובבים [שובבום] מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צֹאן אֹבְדוֹת היה [הָיוּ] עַמִּי רֹעֵיהֶם הִתְעוּם הָרִים שובבים [שׁוֹבְבוּם] מֵהַר אֶל גִּבְעָה הָלָכוּ שָׁכְחוּ רִבְצָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צֹ֤אן אֹֽבְדוֹת֙ היה הָי֣וּ עַמִּ֔י רֹעֵיהֶ֣ם הִתְע֔וּם הָרִ֖ים שובבים שׁוֹבְﬞב֑וּם מֵהַ֤ר אֶל־גִּבְעָה֙ הָלָ֔כוּ שָׁכְח֖וּ רִבְצָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רועיהם התעום" - גדוליהם התעום מעלי "הרים שובבים" - אל ההרים אל עבודת כוכבים שבהרים שובבום אנווייזאנ"ץ בלע"ז שובבום מלכיהם וי"ת הרים שובבום שלטוניא בזונון

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מהר" - ולכן הלכו מהר אל גבעה ושכחו מקום רבצם ורצה לומר לכן הלכו בגולה על ההרים ונגרשו מארצם

"צאן אובדות" - הוא מאמר הנביא בשם ה' שאמר הנה עד הנה היו עמי כצאן האבוד מן העדר כי גדוליהם הנהיגום בדרך תועה ועזבום ללכת בדרכי לבם לעלות בהרים ר"ל פנו מדרך ה' וגדוליהם התעום ללכת בדרך רע 

מצודת ציון

"התעום" - מלשון תועה

"שובבום" - ענינו ההליכות בדרך הלב כמו מדוע שובבה (לעיל ח')

"רבצה" - ענין מקום שכיבה לנוח כמו כרע רבץ כארי (בראשית מ"ט)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צאן" (דברי השם) "עמי היו" דומים "כצאן אבדות" במדבר שהם הפקר, ומה היתה הסבה לזה, "כי רעיהם התעום" ועלו על ההרים, "וההרים שובבו אותם", ור"ל תחילה עבדו ע"א בארצם, ועי"כ "הלכו מן ההר אל הגבעה" שתחת ההר, ועי"כ "שכחו רבצם" הקודם, ור"ל שאחר כך עבדו ע"א בארצות אויביהם:

ביאור המילות

"הרים". הרים שובבו אותם, ללכת שובב:
 

<< · מ"ג ירמיהו · נ · ו · >>