מצודות על ירמיהו ד כט
<< | מצודות על ירמיהו • פרק ד' • פסוק כ"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מִקּ֨וֹל פָּרָ֜שׁ וְרֹ֣מֵה קֶ֗שֶׁת בֹּרַ֙חַת֙ כׇּל־הָעִ֔יר בָּ֚אוּ בֶּעָבִ֔ים וּבַכֵּפִ֖ים עָל֑וּ כׇּל־הָעִ֣יר עֲזוּבָ֔ה וְאֵין־יוֹשֵׁ֥ב בָּהֵ֖ן אִֽישׁ׃
מצודת ציון
"פרש" - כן יקרא רוכב הסוס הרגיל בזה
"ורומה" - ענין השלכה וכן ונושקי רומי קשת (שם עח)
"בעבים" - מלשון עב ור"ל ביערים עבים ומסובכים
"ובכפים" - תרגום של סלע היא כיפא וכן חורי עפר וכפים (איוב ל)
מצודת דוד
"עזובה" - מיושבים ולתוספת ביאור אמר ואין יושב בהן איש
"ובכפים עלו" - יעלו בין הסלעים להסתתר שמה
"באו בעבים" - יבואו להסתתר ביערים העבים והמסובכים באילנות
"מקול פרש" - מקול קבוצת הפרשים והמורים חצים בקשת יברחו כל אנשי העיר