מפרשי רש"י על שמות לה ל
רש"י
"חור" - בנה של מרים היה
רש"י מנוקד ומעוצב
חוּר – בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה (סוכה י"א ע"ב).
מפרשי רש"י
[יב] חור בנה של מרים. יראה שפירש זה כאן, משום דמביא ראיה על פירוש הנזכר למעלה (רש"י פסוק כז) דהנשיאים מפני שנתעצלו במלאכת המשכן חיסר אות אחת משמם, ולפיכך בצלאל שהוא מסר נפשו על מלאכת המשכן, כמו שיתבאר לקמן (רש"י לז, א), הוסיף לו הקב"ה יחוס ליחס את "בצלאל בן אורי בן חור", ואילו אהליאב אין מיחס אותו רק "אהליאב בן אחיסמך" (פסוק לד). ומפני שקשה מה הוא מעלת היחוס השלישי "בן חור", אמר כי הוא בנה של מרים, לכך יחס אותו עד אחר חור. אי נמי, לפי שקשה הלא אין דרך ליחס את האדם רק אל אביו כמו שיחס את אהליאב, ולמה יחס את בצלאל אחר חור אבי אביו, אלא בודאי כי חור היה עיקר יחוס של בצלאל, ולכך מיחס אותו אחריו:
[יג] חור בנה של מרים. אף על גב שכתב בדברי הימים (א, ב, יט-כ) "ותמת עזיבה ויקח לו כלב אפרת ותלד את חור וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל", ונמצא כי כלב אבי חור, וכלב היה בשלוח אותו משה במרגלים, בשנה שנייה לצאתם מארץ מצרים, בן ארבעים שנה, דכתיב ביהושע (יהושע י"ד, ז') "בן ארבעים שנה אנכי בשלוח אותי משה עבד ה' וגומר", וכי אפשר לומר שנולד לו חור ובן בנו אורי ובן בן בנו בצלאל. ואפילו אם לא היה רק י"ג שנה כשהוליד חור, וחור בן י"ג כשהוליד את אורי, ואורי בן י"ג כשהוליד בצלאל, הרי לכלב ארבעים שנה כשהוליד בצלאל, ואם כן בשנה ראשונה לצאתם ממצרים נולד בצלאל, ואיך עשה באותה שנה בצלאל כל הכלים, אמרו בפרק בן סורר ומורה (סנהדרין דף סט:) שדורות הראשונים היו מולידין בני ח' וט'. והראב"ע (הקצר לעיל כד, יב) פירש כי כלב אבי חור אינו כלב בן יפונה, רק כלב בן חצרון. ודבר זה לא יתכן, דהא אצל כלב בן חצרון כתיב בדברי הימים (א, ב, מט) "ובת כלב עכסה", ונמצא בפירוש אצל כלב בן יפונה (יהושע ט"ו, י"ז) "ויתן לו את עכסה בתו לאשה", נמצא כי עכסה בתו, אלא אם נאמר כי לשניהם היו להם בת [ש]שמה עכסה: