מפרשי רש"י על שמות לה ד
רש"י
"זה הדבר אשר צוה ה'" - לי "לאמר" לכם:
רש"י מנוקד ומעוצב
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' – לִי לֵאמֹר לָכֶם.
מפרשי רש"י
זה הדבר אשר ה' לי לאמר לכם - הוסיף מילת 'לי' אחר "צוה ה'", ומלת 'לכם' אחר "לאמר", מפני שבזולת תוספת לי היינו מפרשים זה הדבר אשה צוה ה' לכם, ואף על פי שלא נזכר בתורה בשום מקום, וכמוהו רבים, לפיכך הוסיף 'לי' שכבר נזכר זה בפירוש בפרשת תרומה ותצוה וקצת מכי תשא, ומי הכריחנו לפרש אותו 'לכם' עד שנצטרך לומר שהכתוב העלים זכרו. ובזולת תוספת מלת "לכם" אחר מלת "לאמר", היינו מפרשים לאמר לי, כמלת לאמר בכל מקום שפירושו לאמר לו, מלבד מועטים והם ידועים, לפיכך הוסיף מלת 'לכם' מפני שמלת "קחו" הבא אחריו מורה שפירושו לאמר לכם:
[ו] זה הדבר אשר ציוה ה' לי לאמר לכם. דאין "ציוה" דבוק אל "קחו מאתכם תרומה" (פסוק ה), דאם כן "לאמור" היה פירושו "זה הדבר אשר ציוה ה' לאמר", שהקב"ה אמר "קחו מאתכם תרומה", ולא היה הקב"ה מדבר אל ישראל לנוכח שיאמר "קחו מאתכם", ולפיכך פירש "זה הדבר אשר ציוה ה'" ['לי'], "לאמר" 'לכם', והשתא הוי שפיר אחריו "קחו מאתכם":
צוה לי לאמור לכם - הוצרך להוסיף 'לי' ו'לכם', דמקרא משמע זה הדבר צוה לכל ישראל לאמור לאחרים, לכן פירש לי צוה שאומר לכם בהקהל, לאפוקי שאר אמירות לא היו בהקהל, וק"ל.
ומהרא"ם פירש, דבזולת תוספת לי היינו מפרשים "זה הדבר אשר צוה ה'" לכם, ואף על פי שלא נזכר בתורה לפיכך הוסיף מלת 'לי' שכבר נזכר זה בפירוש בפרשת תרומה ותצוה, ובזולת מלת תוספת "לכם" היינו מפרשים לאמור לי, כמלת לאמור בכל מקום שפירושו לאמור לו, מלבד מועטים, לפיכך הוסיף מלת 'לכם', וגם מלת "קחו" הבא אחריו מורה שפירושו לאמור לכם: