מפרשי רש"י על שמות כט יד


<< | מפרשי רש"י על שמותפרק כ"ט • פסוק י"ד |
א • ב • ג • ד • ט • יא • יב • יג • יד • טז • יז • כב • כג • כד • כה • כח • ל • לא • לג • לה • מא • מג • מו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ט, י"ד:

וְאֶת־בְּשַׂ֤ר הַפָּר֙ וְאֶת־עֹר֣וֹ וְאֶת־פִּרְשׁ֔וֹ תִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃


רש"י

"תשרף באש" - לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו


רש"י מנוקד ומעוצב

תִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ – לֹא מָצִינוּ חַטָּאת חִיצוֹנָה נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא זוֹ.

מפרשי רש"י

[טז] לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת וכו'. אבל בפרשת שמיני (ויקרא ט', ז') פירש על עגל של אהרן 'לא מצאנו חטאת חיצונה נשרפת רק זו ושל מלואים בלבד', מכל מקום יש חילוק בין זה ובין עגל של אהרן, דבלאו הכי יש חידוש בחטאת זה שהיה עגל, ולא מצאנו שום חטאת שהיה עגל, ולפיכך היה זה גם כן שהיה נשרף. אבל פר מצאנו לחטאת, ולפיכך אמר על זה 'לא מצאנו חטאת' שהוא חטאת כמשפטה 'נשרפת, אלא זו'. אף על גב דלא מצאנו גם כן פר בחטאת חיצונה רק חטאת פנימית, סוף סוף שם פר מצאנו לחטאת, אבל עגל לא מצאנו בשום חטאת, והוי חטאת שלא נמצא כמותו, ואין חידוש כל כך דהוא נשרף. אבל בפרשת שמיני (רש"י ויקרא ט, ז) אמר 'לא מצאנו חטאת נשרפת אלא זו ושל מלואים, דסוף סוף היה חטאת. ובפרשת בהעלותך (במדבר ח', ח') גבי פר חטאת הלוים שהיה נשרף וגם היה החטאת חיצונה, לא מצאנו בפירוש שהיה נשרף, ולכך לא חשיב, רק ממדרש (הוריות דף ה:) למדנו "ופר שני" (במדבר ח', ח') מה ראשון נשרף אף זה נשרף, ולא שייך בזה 'מצאנו':