מפרשי רש"י על שמות כט טז


| מפרשי רש"י על שמותפרק כ"ט • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ט • יא • יב • יג • יד • טז • יז • כב • כג • כד • כה • כח • ל • לא • לג • לה • מא • מג • מו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ט, ט"ז:

וְשָׁחַטְתָּ֖ אֶת־הָאָ֑יִל וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְזָרַקְתָּ֥ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃


רש"י

"וזרקת" - (זבחים נב) בכלי אוחז במזרק וזורק כנגד הקרן כדי שיראה לכאן ולכאן ואין קרבן טעון מתנה באצבע אלא חטאת בלבד אבל שאר זבחים אינן טעונין קרן ולא אצבע שמתן דמם מחצי המזבח ולמטה ואינו עולה בכבש אלא עומד בארץ וזורק

"סביב" - כך מפורש בשחיטת קדשים שאין סביב אלא ב' מתנות שהן ארבע האחת בקרן זוית זו והאחת בקרן שכנגדה באלכסון וכל מתנה נראית בשני צדי הקרן אילך ואילך נמצא הדם נתון בד' רוחות סביב לכך קרוי סביב


רש"י מנוקד ומעוצב

וְזָרַקְתָּ – בִּכְלִי; אוֹחֵז בַּמִּזְרָק וְזוֹרֵק כְּנֶגֶד הַקֶּרֶן, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה לְכָאן וּלְכָאן. וְאֵין קָרְבָּן טָעוּן מַתָּנָה בְּאֶצְבַּע אֶלָּא חַטָּאת בִּלְבַד, אֲבָל שְׁאָר זְבָחִים אֵינָן טְעוּנִין קֶרֶן וְלֹא אֶצְבַּע, שֶׁמַּתַּן דָּמָם מַחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַטָּה, וְאֵינוֹ עוֹלֶה בַּכֶּבֶשׁ, אֶלָּא עוֹמֵד בָּאָרֶץ וְזוֹרֵק.
סָבִיב – כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים (זבחים נ"ג ע"ב), שֶׁאֵין סָבִיב אֶלָּא שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע: הָאַחַת בְּקֶרֶן זָוִית זוֹ, וְהָאַחַת בַּקֶּרֶן שֶׁכְּנֶגְדָּהּ בַּאֲלַכְסוֹן, וְכָל מַתָּנָה נִרְאֵית בִּשְׁנֵי צִדֵּי הַקֶּרֶן אֵילָךְ וְאֵילָךְ, נִמְצָא הַדָּם נָתוּן בְּאַרְבַּע רוּחוֹת סָבִיב; לְכָךְ קָרוּי סָבִיב.

מפרשי רש"י

[יז] אוחז בכלי וכו'. כי הוקש הזריקה ללקיחה, מה לקיחת הדם בכלי, דהא עולה בעי קבלת דם בכלי, דילפינן (זבחים דף צז:) מעולת סיני, דכתיב (לעיל כד, ו) "וישם באגנות", אף כל עולה בעינן כלי, והוקש לו הזריקה, דכתיב (כאן) "ולקחת וזרקת", דגם הזריקה בכלי (כ"ה ברא"ם):

[יח] אינם טעונים קרן. רוצה לומר נתינת הדם [אינה] על הקרן למעלה במזבח, אלא עומד למטה וזורק על הקרן למטה מחצי המזבח:

[יט] שאין סביב אלא שתי מתנות שהן ארבע. שאין לומר "סביב" כמשמעו, דהא "וזרקת" כתיב. ואין לומר זריקה אחת, דלא היה זה "סביב", אלא שתי מתנות שהן ארבע, שזה נקרא "סביב":