מפרשי רש"י על שמות יט כד
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק י"ט • פסוק כ"ד |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ט • יב • יג • טו • יז • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־יְהֹוָ֖ה פֶּן־יִפְרׇץ־בָּֽם׃
רש"י
"לך רד" - (מכילתא) והעד בהם שנית שמזרזין את האדם קודם מעשה וחוזרין ומזרזין אותו בשעת מעשה
"ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים" - יכול אף הם עמך ת"ל ועלית אתה אמור מעתה אתה מחיצה לעצמך ואהרן מחיצה לעצמו והכהנים מחיצה לעצמם משה נגש יותר מאהרן ואהרן יותר מן הכהנים והעם כל עיקר אל יהרסו את מצבם לעלות אל ה'
"פן יפרץ בם" - אע"פ שהוא נקוד חטף קמ"ץ אינו זז מגזרתו כך דרך כל תיבה שנקודתה מלאפו"ם כשהיא באה במקף משתנה הנקוד לחטף קמ"ץ
רש"י מנוקד ומעוצב
לֶךְ רֵד – וְהָעֵד בָּהֶם שֵׁנִית; שֶׁמְּזָרְזִין אֶת הָאָדָם קֹדֶם מַעֲשֶׂה, וְחוֹזְרִין וּמְזָרְזִין אוֹתוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.
וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים – יָכוֹל אַף הֵם עִמָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָלִיתָ אַתָּה. אֱמֹר מֵעַתָּה: אַתָּה מְחִיצָה לְעַצְמְךָ, וְאַהֲרֹן מְחִיצָה לְעַצְמוֹ, [וְהֵם מְחִיצָה לְעַצְמָם. מֹשֶׁה נִגַּשׁ יוֹתֵר מֵאַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן יוֹתֵר מִן הַכֹּהֲנִים]; וְהָעָם כָּל עִקָּר אַל יֶהֶרְסוּ אֶת מַצָּבָם לַעֲלוֹת אֶל ה'.
פָּן יִפְרָץ בָּם – [אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָקוּד חֲטַף קָמָץ, אֵינוֹ זָז מִגִּזְרָתוֹ: כָּךְ דֶּרֶךְ כָּל תֵּבָה שֶׁנְּקֻדָּתָהּ מְלֹאפוֹם, כְּשֶׁהִיא בָּאָה בְּמַקָּף, מִשְׁתַּנֶּה הַנִּקּוּד לַחֲטַף קָמָץ].
מפרשי רש"י
[כד] אתה מחיצה לעצמך כו'. ואף על גב דאין כאן קרא כי אם שיהיה למשה מחיצה לעצמו, אבל לאהרן ולכהנים יהיה ביחד מחיצה אחת, מכל מקום כיון דמשה יהיה לו מחיצה בפני עצמו משום מעלתו, הנה יהיה לאהרן גם כן מחיצה בפני עצמו. ועוד, דכתיב "ואהרן עמך", מדכתיב "אהרן עמך" משמע שהיה לאהרן יותר עלייה מן הכהנים. והכהנים יותר מהעם, דכן כתיב למעלה (פסוק כא-כב) "העד בעם פן יהרסו בהם וגומר וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו", מדכתיב גבי כהנים "יתקדשו" יהיו מזומנים לעמוד על עמדן (רש"י בפסוק כב), ולא כתב "אל יהרסו לעלות", שמע מינה דוקא העם אל יהרסו לעלות, אבל הכהנים היו עולים קצת יותר מהעם, רק שלא יעלו יותר, לכך כתיב "יתקדשו" לעמוד על עמדם: