מפרשי רש"י על שמות יט ה
רש"י
"ועתה" - אם עתה תקבלו עליכם יערב לכם מכאן ואילך שכל התחלות קשות (מכילתא שבת פז)
"ושמרתם את בריתי" - שאכרות עמכם על שמירת התורה
"סגלה" - אוצר חביב כמו (קוהלת ב) וסגלת מלכים כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם כך אתם תהיו לי סגולה משאר אומות ולא תאמרו אתם לבדכם שלי ואין לי אחרים עמכם ומה יש לי עוד שתהא חבתכם נכרת כי לי כל הארץ והם בעיני ולפני לכלום
רש"י מנוקד ומעוצב
וְעַתָּה – אִם עַתָּה תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם, יֶעֱרַב לָכֶם מִכָּאן וְאֵילָךְ, שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת.
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי – שֶׁאֶכְרֹת עִמָּכֶם עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה.
סְגֻלָּה – אוֹצָר חָבִיב, כְּמוֹ "וּסְגֻלַּת מְלָכִים": כְּלִי יָקָר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהַמְּלָכִים גּוֹנְזִים אוֹתָם; כָּךְ אַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִשְּׁאָר אֻמּוֹת. וְלֹא תֹּאמְרוּ: אַתֶּם לְבַדְּכֶם שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֲחֵרִים עִמָּכֶם, וּמַה יֵּשׁ לִי עוֹד שֶׁתְּהֵא חִבַּתְכֶם נִכֶּרֶת? כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, וְהֵם בְּעֵינַי וּלְפָנַי לִכְלוּם.
מפרשי רש"י
[יא] אם עתה תקבלו וגומר. פירוש, מה שהוצרך הכתוב לומר "ועתה", והוי ליה לומר "אם שמוע תשמעו", הכי פירושו, אם עתה תקבלו עליכם עול המצוות, אף על גב שהוא כבד עליכם, יערב לכם מכאן ואילך, שכל התחלות קשות. ואין "אם שמוע תשמעו" דבר הקב"ה, שמבטיח אותם שיערב להם מכאן ואילך, אלא הכל נרמז בלשון "ועתה", שפירושו הכל תולה בזמן עתה, שאם תקבלו עתה - יערב לכם מכאן ואילך. ואחר כך הוא אומר "אם שמוע תשמעו והייתם לי סגולה" מלתא בפני עצמו. אבל מכפל לשון "שמוע תשמעו" דרשו במכילתא (כאן) 'שמע אחת משמיעים לו מצות הרבה', וכן "והיה אם שכח תשכח" (דברים ח', י"ט) כמו שפירש רש"י בפרשת והיה עקב (שם יא, יג):