מפרשי רש"י על ויקרא כ יט


| מפרשי רש"י על ויקראפרק כ' • פסוק י"ט | >>
ב • ג • ה • ז • ט • י • יג • יד • יז • יט • כ • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ', י"ט:

וְעֶרְוַ֨ת אֲח֧וֹת אִמְּךָ֛ וַאֲח֥וֹת אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּ֧י אֶת־שְׁאֵר֛וֹ הֶעֱרָ֖ה עֲוֺנָ֥ם יִשָּֽׂאוּ׃


רש"י

"וערות אחות אמך" - שנה הכתוב באזהרתן לומר שהוזהר עליהן בין על אחות אביו ואמו מן האב בין על אחיותיהן מן האם אבל ערות אשת אחי אביו לא הוזהר אלא על אשת אחי אביו מן האב


רש"י מנוקד ומעוצב

וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וְגוֹמֵר – שָׁנָה הַכָּתוּב בְּאַזְהָרָתָן, לוֹמַר שֶׁהֻזְהַר עֲלֵיהֶן בֵּין עַל אֲחוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ מִן הָאָב, בֵּין עַל אַחְיוֹתֵיהֶן מִן הָאֵם; אֲבָל עֶרְוַת אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו – לֹא הֻזְהַר אֶלָּא עַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִן הָאָב.

מפרשי רש"י

[יט] שנה הכתוב באזהרתן. פירוש, שכבר הזהיר על זה בפרשת אחרי מות (לעיל יח, יב), אלא לחייב על אחות אביו או על אחות אמו, בין מן האב ובין מן האם, כדאיתא בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נד:). ומפרש התם למה הוצרך למכתב אחות אביו וגם אחות אמו, ולא סגיא ליה בחדא, דאם כתב אחות אביו, הוה אמינא אחות אביו דוקא, שיש לו ייחוס, דעיקר יחוס המשפחה הוא אחר האב, אבל אחות אמו לא, הוצרך למכתב אחות אמו. ואי כתב אחות אמו, משום דהיא ודאית, דודאי הוא שזאת אמו, אבל אחות אביו אין בודאי כל כך שהוא אביו, רק דסמכינן אחזקה, לכך הוצרך לכתוב שניהם: