מפרשי רש"י על ויקרא כז יא
פסוק
(יא) וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהוָה וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן.
רש"י
"ואם כל בהמה טמאה" - (ת"כ תמורה לב) בבעלת מום הכ' מדבר שהיא טמאה להקרבה ולמדך הכ' שאין קדשים תמימים יוצאין לחולין בפדיון אלא א"כ הוממו
רש"י מנוקד ומעוצב
וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה – בְּבַעֲלַת מוּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא טְמֵאָה לְהַקְרָבָה; וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁאֵין קָדָשִׁים תְּמִימִים יוֹצְאִין לְחֻלִּין בְּפִדְיוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן הוּמְמוּ.
מפרשי רש"י
[ו] בבעלת מום הכתוב מדבר. דבהמה טמאה כמשמעה כתב לקמן (פסוק כז) "ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך" כמו שפירש (רש"י) לקמן (שם):