מפרשי רש"י על ויקרא כז יז
רש"י
"אם משנת היבל יקדיש וגו'" - אם משעברה שנת היובל מיד הקדישה ובא זה לגאלה מיד
"כערכך יקום" - כערך הזה האמור יהיה חמשים כסף יתן
רש"י מנוקד ומעוצב
אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ וְגוֹמֵר – אִם מִשֶּׁעָבְרָה שְׁנַת הַיּוֹבֵל, מִיָּד הִקְדִּישָׁהּ, וּבָא לְגָאֳלָהּ מִיָּד.
כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם – כָּעֵרֶךְ הַזֶּה הָאָמוּר יִהְיֶה, חֲמִשִּׁים כֶּסֶף יִתֵּן.
מפרשי רש"י
[ח] אם משעברה שנת היובל כו'. פירוש, שאין לפרש "משנת היובל" מתחלת שנת היובל, ואם כן יהיה מה שכתוב אחר זה (פסוק יח) "ואם אחר היובל" מיד אחר היובל "וחשב וגו'", ולפי זה יהיה נגרע לו שנת היובל גם כן, שאם הקדישה מיד אחר היובל גורע לו שנת היובל, ולמאי חזיא לו בשנת היובל שיגרע שנת היובל, דהא בשנת היובל אין זורע אותו (לעיל כה, יא). ומה שאמר 'משעברה שנת היובל הקדישה מיד', דאם לא הקדישה מיד אינו נותן חמשים שקלים, כדכתיב (פסוק יח) "ואם אחר היובל יקדיש וגו'". ומה שאמר 'ובא לגאלה', רוצה לומר ובא לגאלה מיד, דהא אם לא בא לגאלה מיד ושהתה ביד הגזבר, אינו נותן חמשים שקלים, כמו שפירש בסמוך (רש"י פסוק יח), אלא 'ובא לגאלה' רוצה לומר מיד. ומה שלא כתב 'ובא לגאלה מיד' כמו שכתב 'אם משעברה שנת היובל מיד הקדישה', מפני שרוצה לומר שכל הכתוב שאמר "ואם משנת היובל יקדיש" לענין גאולה קאמר, כאילו אמר 'אם משנת היובל יקדיש ובא לגאלה באותו זמן', דהא לא תליא מידי במה שהקדיש מיד, דהא אם הקדישה משנת היובל מיד ושהתה ביד הגזבר אינו נותן חמשים שקלים (רש"י פסוק יח), ואם כן הא דכתיב "אם משנת היובל יקדיש" לענין הגאולה קאמר, ולכך לא הוצרך להוסיף 'ובא לגאלה מיד', רק 'אם משנת היובל יקדיש מיד'. ומה שכתב "אם משנת היובל יקדיש", ולא כתב 'ואם משנת היובל בא לגאול', מפני כי סתם כאשר יקדיש - מיד הוא בא לגאול, שאם לא יבא לגאול מיד - הגזבר מוכר אותו מיד, דאין הגזבר שוהה בידו קרקע של הקדש, ולפיכך מיד הוא גואל, ואם לא יגאל מיד מוכרה לאחר. ומה שפירש בסמוך (שם) 'וכן אם משנת היובל הקדישה ושהתה ביד הגזבר', אף על גב דאין הגזבר משהה אותה, היינו כשלא היה לשדה קונים, ועל כרחו צריך לשהותו, ומכל מקום מסתמא יש קונין, ולפיכך כתב "ואם משנת היובל יקדיש שדהו":