מפרשי רש"י על ויקרא ח כח
רש"י
"ויקטר המזבחה" - משה שמש כל שבעת ימי המלואים בחלוק לבן
"על העולה" - אחר העולה ולא מצינו שוק של שלמים קרב בכל מקום חוץ מזה
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיַּקְטֵר הַמִּזְבֵּחָה – מֹשֶׁה שִׁמֵּשׁ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים בְּחָלוּק לָבָן (ע"ז ל"ד ע"א).
עַל הָעֹלָה – אַחַר הָעֹלָה. וְלֹא מָצִינוּ שׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים קָרֵב בְּכָל מָקוֹם חוּץ מִזֶּה.
מפרשי רש"י
[ח] ויקטר על העולה המזבח משה שמש כו'. הא דלא כתב זה לעיל, מפני שלעיל לא נצטרך לומר כי משה שימש כל שבעת ימים של מלואים, אלא יום ראשון היה משמש כדי ללמוד אותו ענין העבודה, אבל בשאר הימים אם רצה היה משה מקטיר או אחר מי שידע להקטיר. אבל מפני שכתב כאן (פסוקים כה-כח) "ויקח החלב והאליה וגו' ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף וכו' ויקח משה מעל כפיהם ויקטר המזבח על העולה וגו'", ולעיל (ז, ל) פירש רש"י שהיה צריך שלשה כהנים; כהן אחד המביא את החלבים מבית המטבחיים ונותנה לכהן המניף, ואחר כך נותן כהן המניף החלבים לכהן המקטיר, ואם כן קשיא, למה היה משה עושה כל העבודה בלבד, והטעם שהיו ג' כהנים ולא היה עושה כהן אחד - הכל משום ד"ברוב עם הדרת מלך" (משלי י"ד, כ"ח), ולפיכך צריך לומר שכאן לא היה אחד שראוי לעבוד רק משה בלבד, ולפיכך צריך לומר כי משה רבינו עליו השלום היה עובד כל שבעת ימי מלואים. ומפני שקשיא, אם כן היה משה בימי מלואים כמו כהן, ואין כהן בלא בגדים (ה) ראוי לכהן, ולפיכך אמר שהיה עובד בחלוק לבן:
וזהו למעלת משה, כי תמצא כי כהן גדול ביום הכפורים היה משמש לפני ולפנים בבגדי לבן בלבד, נמצא כי בגדי לבן הוא מעלה גדולה. ואף על גב דכהן הדיוט משמש בבגדי לבן, חילוק יש, כי בגדי לבן לכהן הדיוט הוא מפני דהוא משותף לכל הכהנים, אבל בגדי לבן של כהן גדול היו מיוחדים לו, ואסורים לכהן הדיוט להשתמש בו (יומא דף ס.), ואפילו לשנה אחרת פסולים, שיורה שהם מיוחדים לו. ולא עוד, אלא שמיוחדים לו בזה הפעם בלבד (רש"י להלן טז, כג), ולפיכך הוא מעלה גדולה לכהן גדול להשתמש בו. וכן במשה, היה משמש בחלוק לבן מיוחד לו. וכן אמרו בגמרא (תענית דף יא:) שהיה משמש בחלוק לבן שאין בו אמרא, והוא חלוק לבן מיוחד למשה, מורה על מעלת משה. כי היה לו מעלה שהוא כמו שכל פשוט בתכלית הפשיטות, ולפיכך היה משמש בחלוק לבן שאין לו אמרא, כי הלבנות מורה על הפשיטות, כי כל הגוונים הם צבע, חוץ מן הלבנות שאינו צבע, ולפיכך הוא מורה פשיטות. ומה שאין לו אמרא הוא מורה פשיטות גם כן, כי כפל האמרא בסוף הבגד אינו פשיטות, אבל בלא אמרא הוא פשוט. וראוי היה למשה רבנו עליו השלום למעלתו - שהיה כמו שכל פשוט כאשר ידוע ממעלת משה - שיהיה מדו חלוק לבן שאין לו אמרא, רק פשוט לגמרי, ואם היה לו אמרא לא היה פשוט מדו, ומדתו של משה שהוא פשוט, כי הוא שכל פשוט, ולכך היה משמש בחלוק לבן שאין לו אמרא. ובספר גבורות ה' (פרק כח) פרשנו גם כן פירוש, והרואה יחשוב שהוא פירוש אחר, ואינו רק פירוש אחד למבין:
[ט] אחר העולה. לא עליו ממש, שהרי כבר הקטיר העולה ונשרפה (פסוק כא), ואיך היה מקטיר על העולה (כ"ה ברא"ם):