מפרשי רש"י על ויקרא ח כו
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק ח' • פסוק כ"ו |
• ב • ה • יא • טז • כב • כו • כח • לד • לה • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּמִסַּ֨ל הַמַּצּ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה לָ֠קַ֠ח חַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ וְֽחַלַּ֨ת לֶ֥חֶם שֶׁ֛מֶן אַחַ֖ת וְרָקִ֣יק אֶחָ֑ד וַיָּ֙שֶׂם֙ עַל־הַ֣חֲלָבִ֔ים וְעַ֖ל שׁ֥וֹק הַיָּמִֽין׃
רש"י
"וחלת לחם שמן" - היא רבוכה שהיה מרבה בה שמן כנגד החלות והרקיקין כך מפורש במנחות
רש"י מנוקד ומעוצב
וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן – הִיא רְבוּכָה, שֶׁהָיָה מַרְבֶּה בָּהּ שֶׁמֶן כְּנֶגֶד הַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין. כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת (דף ע"ח ע"א).
מפרשי רש"י
[ז] כנגד החלות ורקיקין. דג' מינים היו, ולכל ג' מינים ביחד היה מביא חצי לוג (מנחות דף פט.), והוציאוהו חציו לחלות ורקיקן, וחציו לרבוכה (שם). ובפרק שתי מדות (שם) יליף לה מקרא, דכתיב גבי קרבן תודה (לעיל ז, יב) "חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן וסולת מורבכת חלות בלולות בשמן", ואם לא נאמר "בשמן" כל עיקר אצל כולם, הייתי אומר דצריך לוג לשלשתן ביחד, דכל המנחות טעונות לוג שמן (מנחות דף פח.), והשתא כתיב "בשמן" "בשמן" רבוי אחר רבוי, ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט, וממעט את הלוג שלא יהיה אלא חציו. ואם לא כתב "בשמן" אצל רבוכה, הייתי אומר דכל ג' מינים - חלות רקיקין ורבוכה - היה בהם חצי לוג, לכך כתב "בשמן" אצל רבוכה לרבות שיהיה ברבוכה שמן נגד חלות ורקיקין. נמצא שהיה [חצי] לוג, וחוציהו חציו לחלות ורקיקים, וחציו לרבוכה: