מפרשי רש"י על ויקרא ח כב
רש"י
"איל המלאים" - איל השלמים; ש'מלואים' לשון שלמים שממלאים ומשלימים את הכהנים בכהונתם
רש"י מנוקד ומעוצב
אֵיל הַמִּלֻּאִים – אֵיל הַשְּׁלָמִים, שֶׁמִּלּוּאִים לְשׁוֹן שְׁלָמִים, שֶׁמְּמַלְּאִים וּמַשְׁלִימִים אֶת הַכֹּהֲנִים בִּכְהֻנָּתָם (ספרא שם,כ).
מפרשי רש"י
[ו] שממלאים ומשלימים הכהנים בעבודתם. פירוש, שנקראו "ימי מלואים" (ר' פסוק לג), כי "מלואים" לשון השלמה, ו"ימי מלואים" ממלאין ומשלימין הכהנים בעבודתם. ואם כן "מלואים" לשון השלמה הוא, לכך האיל הזה, שהוא שלמים (רש"י כאן), נקרא "איל מלואים" גם כן, שהרי "מלואים" לשון 'שלמים', וכאילו כתיב 'איל שלמים'. ולעיל בפרשת תצוה (שמות כ"ט, כ"ב) פירש (רש"י) "כי איל מלואים הוא" שהושלם בכל, שיש חלק למזבח, מפני "כי איל מלואים הוא" [הוא] נתינת טעם למעלה (שם) - "ולקחת מן האיל החלב וגו' כי איל מלואים הוא", פירוש כי לכך אני מצוה להקטיר רק החלב, וליקח הימנה (השוק הימין) [החזה], "כי איל מלואים הוא", שהושלם בכל, והחלב יהיה למזבח (והשוק) [והחזה] למשה העובד עבודתו (רש"י שם), אבל כאן לא כתב רק "איל מלואים", פירש שהוא לשון שלמים: