מפרשי רש"י על דברים יח ד
רש"י
"ראשית דגנך" - זו תרומה ולא פי' בה שיעור אבל רבותינו נתנו בה שיעור עין יפה א' מארבעים עין רעה אחד מששים בינונית אחד מחמשים וסמכו על המקרא שלא לפחות מאחד מששים שנא' (יחזקאל מה) וששיתם האיפה מחומר השעורים ששית האיפה חצי סאה כשאתה נותן חצי סאה לכור הרי א' מששים שהכור שלשים סאין
"וראשית גז צאנך" - כשאתה גוזז צאנך בכל שנה תן ממנה ראשית לכהן ולא פי' בה שיעור ורבותינו נתנו בה שיעור אחד מס' (חולין קלו) וכמה צאן חייבות בראשית הגז חמש רחלות שנאמר (ש"א כה) וחמש צאן עשויות רבי עקיבא אומר ראשית גז שתים צאנך ארבעה תתן לו הרי חמשה
רש"י מנוקד ומעוצב
רֵאשִׁית דְּגָנְךָ – זוֹ תְּרוּמָה. וְלֹא פֵּרֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר, אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ נָתְנוּ בָּהּ שִׁעוּר: עַיִן יָפָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים, עַיִן רָעָה – אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, בֵּינוֹנִית – אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים (משנה תרומות ד ג). וְסָמְכוּ עַל הַמִּקְרָא שֶׁלֹּא לִפְחֹת מֵאֶחָד מִשִּׁשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחֹמֶר הַחִטִּים" (יחזקאל מה,יג). שִׁשִּׁית הָאֵיפָה – חֲצִי סְאָה; כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן חֲצִי סְאָה לְכוֹר – הֲרֵי אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, שֶׁהַכּוֹר שְׁלֹשִׁים סְאִין (ירושלמי תרומות ד ג).
וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ – כְּשֶׁאַתָּה גּוֹזֵז צֹאנְךָ בְּכָל שָׁנָה, תֵּן מִמֶּנָּה רֵאשִׁית לַכֹּהֵן; וְלֹא פֵּרֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר. וְרַבּוֹתֵינוּ נָתְנוּ בָּהּ שִׁעוּר, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים (חולין קל"ז ע"ב). וְכַמָּה צֹאן חַיָּבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז? חָמֵשׁ רְחֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת" (שמ"א כה,יח). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: רֵאשִׁית גֵּז – שְׁתַּיִם; צֹאנְךָ – אַרְבָּעָה; תִּתֶּן לוֹ, הֲרֵי חֲמִשָה (ספרי קסו).
מפרשי רש"י
[ה] כשאתה גוזז וכו'. אבל אין פירושו "ראשית גז צאנך" כשאתה גוזז פעם ראשון תתן לו, ואחר כך לא תתן לו, דאם כן הוי למכתב 'גז ראשון תתן לו', אלא פירוש "ראשית" כדכתיב גבי חלה (במדבר ט"ו, כ') וגבי תרומה (כאן), שנותן לו מקצת ומשייר מקצת, כך "ראשית הגז" נותן לו מקצת. ולפיכך קאמר (רש"י) אחריו 'ולא פירש השעור', כלומר אחר שפירושו 'כשאתה גוזז כל שנה', אם כן לא נתפרש השיעור. אבל אילו היה פירושו כשגוזז פעם ראשונה תתן לו כל הגיזה, הרי השיעור נאמר (כ"ה ברא"ם): [ו] וחמש צאן עשויות. פירש רש"י בראשית הגז (חולין דף קלז.) כשהן חמש הן מעשות בעליהן למצוה, והיא ראשית הגז:
מה שפירש רש"י ר"ע אומר ראשית הגז שתים גז צאנך ארבע תימה היאך קאמ' גז צאנך ארבע הלא כבר מפיק הגז ונראה לי דלא גרסינן גז ומצאנך הוא דמפיק שתים דצאנך הוא לשון רבים וכן בספרי בפר' זו לא גרסינן גז אכן בתוספתא בפרק ראשית הגז מביא נוסחא אחריתי ראשית שתים שאין ראשית בלי אחרית וגז צאנך שתים ולפ"ז ל"ג הגז קמא אך קשה היאך מפקינן מגז אפילו חד דהא איצטריך לגופיה ולא יתירא הוא ואפשר דמראשית מפקינן תרתי וכן מצאנך מפקי' תרתי ודוק כנ"ל: