מפרשי רש"י על דברים יג ח
רש"י
"הקרובים אליך או הרחוקים" - למה פרט קרובים ורחוקים אלא כך אמר הכתוב מטיבן של קרובים אתה למד טיבן של רחוקים כשם שאין ממש בקרובים כך אין ממש ברחוקים
"מקצה הארץ" - (ספרי) זו חמה ולבנה וצבא השמים שהן מהלכין מסוף העולם ועד סופו
רש"י מנוקד ומעוצב
הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים – לָמָּה פָּרַט קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים? אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב: מִטִּיבָן שֶׁל קְרוֹבִים אַתָּה לָמֵד טִיבָן שֶׁל רְחוֹקִים; כְּשֵׁם שֶׁאֵין מַמָּשׁ בַּקְּרוֹבִים, כָּךְ אֵין מַמָּשׁ בָּרְחוֹקִים (ספרי פח; סנהדרין ס"א ע"ב).
מִקְצֵה הָאָרֶץ – זוֹ חַמָּה וּלְבָנָה וּצְבָא הַשָּׁמַיִם, שֶׁהֵן מְהַלְּכִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (ספרי שם).
מפרשי רש"י
[ח] זו חמה ולבנה. פירוש, שאין לפרש הרחוקים ממך עד קצה הארץ, דאם כן לא הוי למכתב רק הרחוקים ממך עד קצה הארץ, אבל מדכתיב "מקצה הארץ ועד קצה הארץ", אלו חמה ולבנה שמהלכים מסוף העולם ועד סופו: