מפרשי רש"י על דברים יג ז
| מפרשי רש"י על דברים • פרק י"ג • פסוק ז' | >>
• א • ב • ה • ז • ח • ט • י • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
רש"י
"כי יסיתך" - אין הסתה אלא גרוי שנאמר (ש"א כו) אם ה' הסיתך בי אמיטר"א (בלע"ז אנרייצען) שמשיאו לעשות כן
"אחיך" - מאב
"או בן אמך" - מאם (קידושין פ)
"חיקך" - השוכבת בחיקך ומחקה בך אפקיט"א (בלע"ז אנהענגענד) וכן (יחזקאל מג) ומחיק הארץ מיסוד התקוע בארץ
"אשר כנפשך" - זה אביך פירש לך הכתוב את החביבין לך ק"ו לאחרים
"בסתר" - דבר הכתוב בהווה שאין דברי מסית אלא בסתר וכן שלמה הוא אומר (משלי ז) בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה
"אשר לא ידעת אתה ואבותיך" - דבר זה גנאי גדול הוא לך שאף האומות אין מניחין מה שמסרו להם אבותיהם וזה אומר לך עזוב מה שמסרו לך אבותיך
רש"י מנוקד ומעוצב
כִּי יְסִיתְךָ – אֵין הֲסָתָה אֶלָּא גֵּרוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם ה' הֱסִיתְךָ בִי" (שמ"א כו,יט; ספרי פז), אמיטר"א [ametra = ישיא, יפתה] בְּלַעַז, שֶׁמַּשִּׁיאוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן.
אָחִיךָ – מֵאָב, אוֹ בֶן אִמֶּךָ, מֵאֵם (ספרי שם).
חֵיקֶךָ – הַשּׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקֶךָ וּמְחֻקָּה בְּךָ, אפיקֿייד"א [afichiede = דבוקה] בְּלַעַז. וְכֵן: "וּמֵחֵיק הָאָרֶץ" (יחזקאל מג,יד), מִיסוֹד הַתָּקוּעַ בָּאָרֶץ.
אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ – זֶה אָבִיךָ (ספרי שם). פֵּרֵשׁ לְךָ הַכָּתוּב אֶת הַחֲבִיבִין לְךָ, קַל וָחֹמֶר לַאֲחֵרִים.
בַּסֵּתֶר – דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה, שֶׁאֵין דִּבְרֵי מֵסִית אֶלָּא בַּסֵּתֶר; וְכֵן שְׁלֹמֹה הוּא אוֹמֵר: "בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה" (משלי ז,ט; ספרי שם).
אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ – דָּבָר זֶה גְּנַאי גָּדוֹל הוּא לְךָ; שֶׁאַף הָאֻמּוֹת אֵין מַנִּיחִין מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם, וְזֶה אוֹמֵר לְךָ: עֲזֹב מַה שֶּׁמָּסְרוּ לְךָ אֲבוֹתֶיךָ (ספרי שם).
מפרשי רש"י
[ו] אחיך מאב או בן אמך מאם. בספרי. ונראה לא שיהיה חסר - כאילו כתב 'אחיך או בן אמך' כמו שפירש הרא"ם, אלא כך הוא הפירוש; לפי שמספר הכתוב תארים "אחיך בן אמך", ולא לחנם נכתבו אלו התארים הרבים, אלא כך פירושו, "אחיך" הוא מן האב, שסתם אחיו הוא מן האב - שנקראים "אחים", כמו בני יעקב שנקראים "אחים" (בראשית מ"ב, י"ג), לפי שהיו אחים מן האב, אף על גב שלא היו אחים מן האם. ומדכתיב "בן אמך", רוצה לומר שגם אם הוא אחיו מן האם, שהכתוב אמר (פסוק ט) שאל תהיה חס עליו מפני שהוא אחיך מאב וגם מפני שהוא בן אמך, ומכל שכן אם הוא אחיך מאב בלבד, או בן אמך בלבד:
[ז] אשר כנפשך זה אביך. פירוש, לכך כתב "אשר כנפשך" אצל "רעך", לרבות האב, לפי שהאב גם כן הוא כנפשו של האדם. והשתא אין צריך להוסיף 'או', אלא מה שאמר 'זה אביך' רצה לומר כי אביו הוא כנפשו גם כן, ומדכתיב זה אצל "רעך", הנה גם כן אביו בכלל. זהו הפירוש האמיתי, ולא כפירוש הרא"ם: