מפרשי רש"י על דברים ד מה
רש"י
"אלה העדות וגו' אשר דבר" - הם הם אשר דבר בצאתם ממצרים חזר ושנאה להם בערבות מואב
רש"י מנוקד ומעוצב
אֵלֶּה הָעֵדֹת וְגוֹמֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר – הֵם הֵם אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם, חָזַר וּשְׁנָאָהּ לָהֶם בְּעַרְבוֹת מוֹאָב.
מפרשי רש"י
[כח] הם הם אשר דבר וכו'. פירוש, הא דכתיב "אלה העדות אשר דבר", פירושו אלה העדות הם הם אשר דבר בצאתם ממצרים, וחזר ושנאה להם בעבר הירדן. שאם נפרש "אלה העדות אשר דבר בצאתם ממצרים", אם כן ישאר "בעבר הירדן" (פסוק מו) בפני עצמו, ואין לו פירוש כלל. אבל כאשר יתפרש על זה הדרך 'וחזר ושנאה להם בערבות מואב בעבר הירדן שהוא במזרח, שהעבר השני במערב', שפיר קאי עליו "בעבר הירדן וגומר". ומה שהוצרך להוסיף 'בערבות מואב', ולא סגי במה שאמר 'בעבר הירדן המזרחי', שמפני שהיו בערבות מואב, וכדכתיב בסוף מסעי (ר' במדבר לו, יג) "אלה הדברים אשר צוה ה' בערבות [מואב]", ולמה יכתוב כאן "בעבר הירדן", שהרי עבר הירדן כולל כל הצד אשר במזרח, ולא היה הם רק בערבות מואב, ולפיכך צריך לפרש דכך גם כן פירושו 'בערבות מואב אשר בעבר הירדן':