מפרשי רש"י על בראשית מד י
רש"י
"גם עתה כדבריכם" - אף זו מן הדין אמת כדבריכם כן הוא שכולכם חייבים בדבר עשרה שנמצאת גניבה ביד אחד מהם כולם נתפשים אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין אשר ימצא אתו יהיה לי עבד
רש"י מנוקד ומעוצב
גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם – אַף זוֹ מִן הַדִּין: אֱמֶת כְּדִבְרֵיכֶם כֵּן הוּא, שֶׁכֻּלְּכֶם חַיָּבִין בַּדָּבָר; עֲשָׂרָה שֶׁנִּמְצֵאת גְּנֵיבָה בְּיַד אֶחָד מֵהֶם – כֻּלָּם נִתְפָּשִׂים. אֲבָל אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָכֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין: "אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד" (בראשית רבה צב,ח).
מפרשי רש"י
[ג] כדבריכם כן הוא כו'. והקשה הרמב"ן אחר שאמר שהדין הוא כדבריכם איך אמר "חלילה לי וגו'" (פסוק יז), ותירץ הרא"ם שכן הוא הפירוש - בודאי בדין הוא כי עשרה אנשים שנמצא ביד אחד גניבה - כולם חייבים, אך מפני שאני איני חושד אתכם שידעתם בזה - "חלילה לי וגו'", כי עשרה שנמצא גניבה ביד אחד שכולם חייבים - כאשר חושד את כולם. ואין צריך לזה, כי מה שהם אמרו - השיב להם יוסף, כי הם אמרו (פסוק טז) "האלקים מצא עון עבדיך הננו עבדים לאדוני גם אנחנו וכו'", ואמרו הם כי אף על גב שאינם חייבים ויודעים הם שלא חטאו - יהיו עבדים לו, ועל זה אמר יוסף "חלילה לי" מדעתכם - שיקבל אותם לעבדים אף בלא חטא, רק האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא החוטא, והוא יהיה לי עבד, "ואתם עלו לשלום אל אביכם". אף על גב שהדין הוא שעשרה שנמצא גניבה באחד מהם - כולם חייבים, כבר אמר להם שלא רצה להעמיק עמהם בזה הדין, אלא ידין אותם כמי שנמצא הגניבה ביד אחד בלבד ולא היו אתו אחרים, שהרי אמר להם "אשר נמצא הגביע בידו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקיים". ולשון "חלילה" לא קאי רק על דבורם - שאמרו להיות עבדים כך בלא חטא, ולא הקשה הרמב"ן מידי בזה: