מפרשי רש"י על בראשית לג יב
רש"י
"נסעה" - כמו שמעה סלחה שהוא כמו שמע סלח אף כאן נסעה כמו נסע והנו"ן יסוד בתיבה ותרגום של אונקלוס טול ונהך עשו אמר ליעקב נסע מכאן ונלך
"ואלכה לנגדך" - בשוה לך טובה זו אעשה לך שאאריך ימי מהלכתי ללכת לאט כאשר אתה צריך וזהו לנגדך בשוה לך
רש"י מנוקד ומעוצב
נִסְעָה – כְּמוֹ: "שְׁמָעָה, סְלָחָה" (דניאל ט,יט) שֶׁהוּא כְּמוֹ "שְׁמַע, סְלַח". אַף כָּאן: "נִסְעָה" כְּמוֹ "נְסַע", וְהַנּוּ"ן יְסוֹד בַּתֵּבָה. וְתַרְגּוּם שֶׁל אוֹנְקְלוֹס: "טוֹל וּנְהָךְ" [לפנינו: "נִטּוֹל וּנְהָךְ", "נִסַּע וְנֵלֵךְ"]; עֵשָׂו אָמַר לְיַעֲקֹב: נְסַע מִכָּאן וְנֵלֵךְ.
וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ – בְּשָׁוֶה לְךָ; טוֹבָה זוֹ אֶעֱשֶׂה לְךָ, שֶׁאַאֲרִיךְ יְמֵי מַהֲלַכְתִּי לָלֶכֶת לְאַט, כַּאֲשֶׁר אַתָּה צָרִיךְ. וְזֶהוּ לְנֶגְדֶּךָ, בְּשָׁוֶה לְךָ.
מפרשי רש"י
[י] כמו שמעה סלחה. כלומר שהה"א נוספות, והנו"ן יסוד, ואינה לשון רבים על עשו ויעקב, אלא הנו"ן היא שורש. ומה שלא פירש הנו"ן לשון רבים - פירש הרא"ם שאם היה הנו"ן לשון רבים היתה נו"ן השורש חסירה, והיה ראוי להיות הסמך דגושה לחסרון הנו"ן. ואין זה כן, דלא מצאנו שום נו"ן של (ויסע) ['נסע'] כשהסמ"ך בשו"א שהסמ"ך דגושה. אבל מה שהוצרך לומר שהנו"ן הוא יסוד - מפני כי לא שייך לשון נסיעה על עשו, רק על יעקב שהיה דר תחילה אצל לבן והיה נוסע אל הארץ - שייך ביה לשון נסיעה, כי לשון נסיעה הוא לשון העתקה, כמו "את המלא תסיעי" (ר' מ"ב ד, ד), אבל בעשו שלא בא אלא לקבל פני אחיו - לא שייך ביה נסיעה, ולכך פירושו שהוא לשון יחיד ש'עשו אמר ליעקב נסע כו: