מפרשי רש"י על בראשית כב ט
פסוק
(ט) וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים.
רש"י
"ויעקד" - (שבת נד) ידיו ורגליו מאחוריו הידים והרגלים ביחד היא עקידה והוא ל' עקודים שהיו קרסוליהם לבנים מקום שעוקדין אותן בו היה ניכר
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיַּעֲקֹד – יָדָיו וְרַגְלָיו מֵאֲחוֹרָיו. הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם בְּיַחַד הִיא עֲקֵדָה (שבת נ"ד ע"א). וְהוּא לְשׁוֹן "עֲקֻדִּים" (להלן ל,לט) שֶׁהָיוּ קַרְסֻלֵּיהֶם לְבָנִים, מָקוֹם שֶׁעוֹקְדִים אוֹתן בּוֹ הָיָה נִכָּר.
מפרשי רש"י
[יא] ידיו ורגליו מאחריו. אף על גב דבקרא לא מוכח אם מלפניו או לאחוריו, מסתמא אחר שהעקידה הוא שלא יפרכס (ב"ר נו, ח) אם כן כך עדיף לעקוד ידיו ורגליו לאחוריו - שלא יפרכס: