מפרשי רש"י על בראשית כב ג


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק כ"ב • פסוק ג' | >>
א • ג • ד • ח • ט • יב • יג • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


פסוק

(ג) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים.

רש"י

"וישכם" - נזדרז למצוה (פסחים ד)

"ויחבש" - הוא בעצמו ולא צוה לאחד מעבדיו שהאהבה מקלקלת השורה

"את שני נעריו" - (ב"ר) ישמעאל ואליעזר שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך בלא ב' אנשים שאם יצטרך האחד לנקביו ויתרחק יהיה השני עמו

"ויבקע" - תרגומו וצלח כמו (ש"ב יח) וצלחו הירדן לשון ביקוע סינדר"א בלעז (שפאלטען)


רש"י מנוקד ומעוצב

וַיַּשְׁכֵּם – נִזְדָּרֵז לַמִּצְוָה (פסחים ד' ע"א).
וַיַּחֲבֹשׁ – הוּא בְעַצְמוֹ. וְלֹא צִוָּה לְאֶחָד מֵעֲבָדָיו, שֶׁהָאַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה (בראשית רבה נה,ח).
אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו – יִשְׁמָעֵאל וֶאֱלִיעֶזֶר. שֶׁאֵין אָדָם חָשׁוּב רַשַּׁאי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּלֹא שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁאִם יִצְטָרֵךְ הָאֶחָד לִנְקָבָיו וְיִתְרַחֵק, יִהְיֶה הַשֵּׁנִי עִמּוֹ (בראשית רבה נה,ח).
וַיְבַקַּע – תַּרְגּוּם "וְצַלַּח", כְּמוֹ (שמ"ב יט,יח): "וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן" – לְשׁוֹן בִּקּוּעַ, פינדר"א [fendre = לחטוב, לבקע] בְּלַעַ"ז.

מפרשי רש"י

[ה] הוא בעצמו. דאם לא כן מאי בא לומר שחבש החמור, דאיך ירכב בלא חמור (כ"ה ברא"ם):

[ו] ישמעאל ואליעזר. מדכתיב "נעריו" ולא כתיב 'ושני נערים עמו', וכי לא היו לו רק אלו שני נערים שיאמר "ושני נעריו", והרי שי"ח ילידי ביתו היו לו (לעיל יד, יד), אלא אלו ב' נערים, ישמעאל ואליעזר, מיוחדים לו:

[ז] שאם יצטרך אחד כו'. עיין בפרשת בלק אצל "ושני נעריו עמו" (במדבר כב, כב):

בד"ה שאם יצטרך כו' וזה יכשיר נ"ב ואני אומר כל א' הוא ראוי למקומו דגבי אברהם שאינו צריך כ"כ לשימוש שאדרבה הוא היה מדקדק לעשות המצוה בעצמו ולהיות נזהר וזריז ואם כן הוה מספיק משרת א' לו ולעצמו וגבי בלעם להיפך לא היה מדקדק כ"כ על חשיבתו שלא ישאר יחידי ואדרב' היה לו נפש רחבה ומחמד ממון כדלקמן א"כ לא היה לוקח עמו שני נערים לולי שחוזרים ומשמשי' זה את זה מהרש"ל:

בד"ה ויבקע כו' לשון בקע נ"ב ונרא' שהוא רוצה לפרש שהוא היה מבקע הגזרין לשני חלקים כמו צלחו ולא תפרש שהיה מבקע העצים מן הקורה או מן האילן דא"כ היה לו לכתוב ויבקע עצים לעולה וק"ל ואפשר מ"ה היה מבקע הגזרין לחתיכות קטנות כדי שיהיו ראוין לישא במשא וליתן לנערים וק"ל ועוד אני אומר שלא בא לפרש המקרא שכבר אנו יודעין מהו ביקוע אלא שלא תטעה בתרגו' שפי' וצלח ע"כ מפרש' שצלח הוא ג"כ לשון ביקועה כמו וצלחו הירדן מהרש"ל: