מפרשי רש"י על בראשית טז יג
רש"י
"אתה אל ראי" - נקוד חטף קמ"ץ מפני שהוא שם דבר אלוה הראיה שרואה בעלבון של עלובין (ס"א ד"א אתה אל ראי משמע שהוא רואה הכל ואין שום דבר רואה אותו)
"הגם הלום" - לשון תימה וכי סבורה הייתי שאף הלום במדברות ראיתי שלוחו של מקום אחרי רואי אותם בביתו של אברהם ששם הייתי רגילה לראות מלאכים ותדע שהיתה רגילה לראותם שהרי מנוח ראה את המלאך פעם אחת ואמר מות נמות וזו ראתה ד' זה אחר זה ולא חרדה
רש"י מנוקד ומעוצב
אַתָּה אֵל רֳאִי – נָקוּד חֲטָף קָמַץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר: "אֱלוֹהַּ הָרְאִיָּה", שֶׁרוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן שֶׁל עֲלוּבִין (בראשית רבה מה,י). [דָּבָר אַחֵר: "אַתָּה אֵל רֳאִי" – מַשְׁמָע שֶׁהוּא רוֹאֶה הַכֹּל, וְאֵין שׁוּם דָּבָר רוֹאֶה אוֹתוֹ.]
הֲגַם הֲלֹם – לְשׁוֹן תֵּימַהּ: וְכִי סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאַף הֲלוֹם בַּמִּדְבָּרוֹת רָאִיתִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, "אַחֲרֵי רוֹאִי" אוֹתָם בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָם, שֶׁשָּׁם הָיִיתִי רְגִילָה לִרְאוֹת מַלְאָכִים? וְתֵדַע שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לִרְאוֹתָם, שֶׁהֲרֵי מָנוֹחַ רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ פַּעַם אַחַת וְאָמַר "מוֹת נָמוּת" (שופטים יג,כב), וְזוֹ רָאֲתָה אַרְבָּעָה זֶה אַחַר זֶה וְלֹא חָרְדָה (בראשית רבה מה,ז).
מפרשי רש"י
[טז] לשון תימה כו'. ויהיה פירוש הכתוב שאמרה שהשם יתברך הוא רואה בעלבון עלובים, ולכן קראה אותה "אל ראי", שרואה בכל עלובים, כי היתה מתמיה הגם במדבר שייך לראות מלאך, בשלמא שראיתי מלאכים בביתו של אברהם - זהו בשביל צדקת אברהם, אבל במדבר למה הוא נמצא כאן, אם לא שהוא רואה בעלבון עלובים: