מפרשי רש"י על במדבר כ ג
רש"י
"ולו גוענו" - הלואי שגוענו
"בגוע אחינו" - במיתת אחינו בדבר למד שמיתת צמא מגונה ממנה
"בגוע" - שם דבר הוא כמו במיתת אחינו ולא יתכן לפרשו כשמתו אחינו שא"כ היה לו להנקד בגוע (בחולם)
רש"י מנוקד ומעוצב
וְלוּ גָוַעְנוּ – הַלְוַאי שֶׁגָּוַעְנוּ.
בִּגְוַע אַחֵינוּ – בְּמִיתַת אַחֵינוּ בַּדֶּבֶר; [לִמֵּד] שֶׁמִּיתַת צָמָא מְגֻנָּה מִמֶּנָּה.
בִּגְוַע – שֵׁם דָּבָר הוּא, כְּמוֹ 'בְּמִיתַת אַחֵינוּ'. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ 'כְּשֶׁמֵּתוּ אַחֵינוּ', שֶׁאִם כֵּן, הָיָה לוֹ לְהִנָּקֵד "בִּגְוֹעַ" (בְּחוֹלָם).
מפרשי רש"י
[ד] במיתת אחינו וכו'. פירוש "גוע" שם דבר, כאילו כתב 'במיתת אחינו', כלומר באותה מיתה שהיא הדבר וכו'. ולא יתכן לפרש כשמתו אחינו, כלומר מקור מן הקל, ויהיה אז פירושו באותה שעה כשמתו אחינו, והשתא לא נצטרך לומר כמו לפירוש הראשון שהוא מיתת הדבר, אלא פירושו באותה שעה כשמתו אחינו, דאם כן היה לו לכתוב 'בגוע' בחולם הוי"ו. אף על גב דמצאנו מקור בפתח, כמו "כשכב המלך" (ר' מ"א א, כא) ודומיהם, מועטים הם, ובטלים במיעוט שלהם: