מפרשי רש"י על במדבר כ כו
רש"י
"את בגדיו" - את בגדי כהונה גדולה הלבישהו והפשיטם מעליו לתתם על בנו בפניו אמר לו הכנס למערה ונכנס ראה מטה מוצעת ונר דלוק אמר לו עלה למטה ועלה פשוט ידיך ופשט קמוץ פיך וקמץ עצום עיניך ועצם מיד חמד משה לאותה מיתה וזהו שנא' לו (דברים לב) כאשר מת אהרן אחיך מיתה שנתאוית לה
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶת בְּגָדָיו – אֶת בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה [הִלְבִּישָׁהוּ], וְהִפְשִׁיטָם מֵעָלָיו לְתִתָּם עַל בְּנוֹ בְּפָנָיו. אָמַר לוֹ: הִכָּנֵס לַמְּעָרָה, וְנִכְנַס. רָאָה מִטָּה מֻצַּעַת וְנֵר דָּלוּק. אָמַר לוֹ: עֲלֵה לַמִּטָּה, וְעָלָה. פְּשֹׁט יָדֶיךָ, וּפָשַׁט. קְמֹץ פִּיךָ, וְקָמַץ. עֲצֹם עֵינֶיךָ, וְעָצַם. מִיָּד חָמַד מֹשֶׁה לְאוֹתָהּ מִיתָה; וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ: "כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ" (דברים לב,נ), מִיתָה שֶׁנִּתְאַוִּיתָ לָהּ (ספרי דברים שלט).
מפרשי רש"י
[יט] את בגדי כהונה. מדכתיב "והפשט את אהרן את בגדיו", והוי למכתב 'והפשט אהרן את בגדיו', אלא פירושו "והפשט את אהרן", לא הפשטה כסתם הפשטה, אלא את בגדיו השייכים לו דוקא, ומיוחדים, ולא לאחר. ואילו לא כתיב רק 'והפשט אהרן את בגדיו', הייתי אומר כמשמעו, בגדיו שהם שלו. ואם תאמר, והיאך הותר לאהרן ללבוש בגדי כהונה שלא לצורך עבודה. ויש לומר, שהרי הקדוש ברוך הוא צוה לו, ואם כן על פי הדבור היה (ר' במדב"ר יט, יט):
[כ] אמר לו הכנס למערה. בא לתרץ מה שמשה הפשיט את אהרן, ולא פשט בעצמו, שזה נראה גנאי לאהרן כאילו נטל ממנו הכהונה, ותירץ, שכן כל המעשים היו על ידי משה רבינו עליו השלום, שאמר 'הכנס למערה', והכל דרך כבוד לאהרן, ולא ההפשטה לבד היה על ידי (אהרן) [משה]:
[כא] מיד חמד משה וכו'. הוצרך להביא זה, כדי להביא 'וזהו שנאמר "כאשר מת אהרן אחיך" (דברים ל"ב, נ') ', ופסוק זה ראיה שאהרן מת כך, דאם לא כן למה אמר "כאשר מת אהרן אחיך":