מפרשי רש"י על במדבר כו סב
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ו • פסוק ס"ב |
• ב • ד • ה • ט • י • יא • יג • כד • נג • נה • סב • סד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף כׇּל־זָכָ֖ר מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמָ֑עְלָה כִּ֣י ׀ לֹ֣א הׇתְפָּקְד֗וּ בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י לֹא־נִתַּ֤ן לָהֶם֙ נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
"כי לא התפקדו בתוך בני ישראל" - להיות נמנין בני עשרים שנה ומה טעם
"כי לא נתן להם נחלה" - והנמנין מבן עשרים שנה היו בני נחלה שנאמר איש לפי פקודיו יותן נחלתו
רש"י מנוקד ומעוצב
כִּי לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לִהְיוֹת נִמְנִין בְּנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה; מַה טַּעַם? כִּי לֹא נִתַּן לָהֶם נַחֲלָה. וְהַנִּמְנִין מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיוּ בְּנֵי נַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ" (לעיל פסוק נד).
מפרשי רש"י
[כא] למה נמנו בני עשרים. כתב הרא"ם, כאן נתן הכתוב טעם בעצמו למה לא נמנו בני כ', ואינו אחד מן הטעמים שנתן למעלה בפרשת במדבר (רש"י לעיל א, מט); אי משום כדי שלא יהיה נגזר גזירה של מרגלים עליהם, אי משום כדאי הוא לגיון שלי. וקשה, למה הוצרך ליתן טעם למעלה, והלא הכתוב (כאן) נתן הטעם בפירוש "כי לא ניתן להם נחלה וכו'", כך הם דברי הרא"ם. ולא קשיא מידי, דהא אינו מספיק טעם זה, דאף על גב דאינם נוחלין עם ישראל, וכי בשביל זה צריך שיהיה להם מנין בפני עצמו מבן חודש - שלא היו מונין בו ישראל, ימנה אותם מבני כ', ולא יהיו בכלל נוחלי הארץ. ולפיכך הוצרך לטעם דלעיל לתרץ לך למה נמנו במנין מיוחד. ומה שנתן הכתוב טעם מפני כי לא ניתן להם נחלה, ולא כתב מפני שכדאי לגיון שלי שיהא נמנה בפני עצמו, כי טעם לגיון שלי מספיק למעלה, מפני שלא בא הכתוב (לעיל) רק למנותם, ומפני טעם כי 'כדאי לגיון שלי' לכך נמנה בפני עצמו. אבל כאן שנמנו ישראל מפני נחלת ישראל, אי לאו טעמא "כי לא ניתן להם נחלה וכו'", היה להם למנות עם ישראל בשביל נחלת הארץ, אלא שלא נחלו עם ישראל, לכך לא התפקדו עם בני ישראל. וזה פשוט: