מפרשי רש"י על במדבר ז פד


| מפרשי רש"י על במדברפרק ז' • פסוק פ"ד | >>
א • ב • ג • יא • יב • יג • טו • טז • יט • כד • פד • פה • פו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ז', פ"ד:

זֹ֣את ׀ חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ מֵאֵ֖ת נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל קַעֲרֹ֨ת כֶּ֜סֶף שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֗ה מִֽזְרְקֵי־כֶ֙סֶף֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֔ר כַּפּ֥וֹת זָהָ֖ב שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃


רש"י

"ביום המשח אותו" - בו ביום שנמשח הקריב ומה אני מקיים אחרי המשח שנמשח תחלה ואח"כ הקריב או אחרי המשח לאחר זמן ולא בא ללמד ביום המשח אלא לומר שנמשח ביום כשהוא אומר (ויקרא ז) ביום משחו אותם למדנו שנמשח ביום ומה ת"ל ביום המשח אותו ביום שנמשח הקריב

"קערת כסף שתים עשרה" - (ספרי במ"ר) הם הם שהתנדבו ולא אירע בהם פסול


רש"י מנוקד ומעוצב

בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ – בּוֹ בַיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, הִקְרִיב. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "אַחֲרֵי הִמָּשַׁח" (פסוק פח)? שֶׁנִּמְשַׁח תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב. אוֹ "אַחֲרֵי הִמָּשַׁח" – לְאַחַר זְמַן, וְלֹא בָּא לְלַמֵּד בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֶלָּא לוֹמַר שֶׁנִּמְשַׁח בַּיּוֹם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם" (ויקרא ז,לו), לָמַדְנוּ שֶׁנִּמְשַׁח בַּיּוֹם; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ? בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, הִקְרִיב (ספרי נג).
קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה – הֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ, וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל (שם).

מפרשי רש"י

[טז] הם הם שהתנדבו ולא אירע בהן פסול. ואם תאמר, ולמה כתב שלא אירע בהם פסול יותר מבכל הקרבנות שהקריב אהרן ביום השמיני למלואים. ויש לומר, דבא לומר דקרבנות הנשיאים היו חביבין על השם יתברך כמו שאר הקרבנות שצוה השם, דאותם קרבנות היו נשמרים מפסול כיון שהשם יתברך צוה על הקרבתם, והם חובה, היה שומר אותם מפסול. אבל בהני דברים שהקריבו הנשיאים, הוה אמינא כיון דלא ציוה מתחלה השם יתברך עליהם, ואין זה אלא דרך נדבה, אין צריכין שמירה מפסול, דאם יקריבו - יקריבו, ואם לא יקריבו - אין חובה להקריב, לכך כתב שלא אירע בהן פסול, שהשם יתברך היה שומר אותם מפסול, דהוי גם כן אלו קרבנות כמו שהיו חובה, דראוים היו אלו הקרבנות להקרבה ביום זה, כמו שהתנדבו הנשיאים בחכמתן: