מלבי"ם על תהלים כב ל


"אכלו" הנה "כל דשני ארץ" אשר כל עסקם לפטם את גופם ולדשנו כעגלי מרבק, הם "אכלו" עד "שישתחוו" וישוח קומתם מרוב מילוי הבטן, אבל מה יועיל להם מה שמדשנים את גופם שעתיד להיות רמה ותולעה, ואין נותנים מזון וחיות לנפשם הרוחנית, הלא "לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה", הלא לבסוף ביום המות שיגיעו לתת דין וחשבון לפני ה', הלא אז יכרעו אלה אשר המה יורדי עפר ולא חיו את נפשם, אשר לא עשו דבר שתשאר נפשם חיה בחיים הנצחיים ולא התעסקו רק לצרכי הגוף שהוא ירד עתה לעפר:


ביאור המילות

"וישתחוו". יכפפו קומתם, כמו שחי ונעבורה.

"ונפשו". הרוחניית כנ"ל ג':

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.