מלבי"ם על שיר השירים ה יב
<< | מלבי"ם על שיר השירים • פרק ה' • פסוק י"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עֵינָ֕יו כְּיוֹנִ֖ים עַל־אֲפִ֣יקֵי מָ֑יִם רֹֽחֲצוֹת֙ בֶּֽחָלָ֔ב יֹשְׁב֖וֹת עַל־מִלֵּֽאת׃
מליצה
(יב) "עיניו". עתה תתחיל לצייר ראשית השגחתו שהתחיל להביט על הבריאה והמציאות שזה משל העינים, ר"ל הסתכלות החכמה והבינה העליונה איך להיות להמציא ולבראות, כמ"ש וירא אלהים כי טוב.
דומים "כיונים על אפיקי מים", כי המים הם פנים לפנים, ר"ל שהם כמראה מלוטשת עד שהעומד לנגדם רואה בהם דמות פניו וצורתו, כן העולם והמציאות כולו הוא דמות הכבוד העליון כמ"ש כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם הוא מראה דמות כבוד ה', ר"ל כמו שמראה הקשת הוא רק קבוץ הגוונים המתפלשים בענן מאור השמש הזורח כנגדו, כן כל המציאות וגווניו הם ניצוצי השמש הגדול אור ה' המתגלה בם, ועיניו המשוטטים עליהם דומים כעיני יונים על אפיקי מים שהמראה המתראה במים הם דמות המביט ותארו, כן העולמות כולם הם דמות כבודו וחכמתו הנשגבה, והכל נמצא במקור המקורות שמשם נתגלה לחוץ, והם דומים כעיני יונים המשגיחים על בניהם. כן עומדים על אפיקי מים. המים הם כנוי אל הנמצאות, כמ"ש ורוח אלהים מרחפת על פני המים, ואפיקי מים הם התחלת הנמצאות ומקורם הנעלם, שם עומדים עיני השגחתו עיני החכמה והבינה, והם "רוחצות בחלב", כי כמו שהדם נעכר ונעשה חלב כן נהפך עולם התהו לעולם התיקון ע"י העינים כיודע ליודעי בינה, והם "יושבות על מלאת" שהכל במלואו וטובו כמ"ש וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד:
<< · מלבי"ם על שיר השירים · ה יב · >>