מלבי"ם על צפניה ג טז
<< | מלבי"ם על צפניה • פרק ג' • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יֵאָמֵ֥ר לִירֽוּשָׁלַ֖͏ִם אַל־תִּירָ֑אִי צִיּ֖וֹן אַל־יִרְפּ֥וּ יָדָֽיִךְ׃
"ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי" ובירושלים היה מושב העם וקבוצם המדיני, ובציון היה מושב הסנהדרין והמקדש ועננים הרוחני הנפשי, ובירושלים היו מתיראים מן האויבים אז יאמר להם אל תיראי, "וציון רפו ידיה" מעסוק בשלמות הנפשי כי חשבה שה' עוזב אותה ע"י חטאתיה, ואז יאמר לציון אל ירפו ידיך, ומפרש.
ביאור המילות
"אל ירפו ידיך". בא יד בלשון זכר, כמו והנה יד שלוחה אלי ובו מגלת ספר:
<< · מלבי"ם על צפניה · ג טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.