מ"ג צפניה ג טז

מקראות גדולות צפניה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי ציון אל ירפו ידיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלַ‍ִם אַל תִּירָאִי צִיּוֹן אַל יִרְפּוּ יָדָיִךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יֵאָמֵ֥ר לִירֽוּשָׁלַ֖‍ִם אַל־תִּירָ֑אִי צִיּ֖וֹן אַל־יִרְפּ֥וּ יָדָֽיִךְ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּעִדָנָא הַהִיא יִתְאַמַר לִירוּשְׁלֵם לָא תִדְחֲלוּן צִיוֹן לָא יִתְרַשְׁלָן יְדָךְ:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי" ובירושלים היה מושב העם וקבוצם המדיני, ובציון היה מושב הסנהדרין והמקדש ועננים הרוחני הנפשי, ובירושלים היו מתיראים מן האויבים אז יאמר להם אל תיראי, "וציון רפו ידיה" מעסוק בשלמות הנפשי כי חשבה שה' עוזב אותה ע"י חטאתיה, ואז יאמר לציון אל ירפו ידיך, ומפרש.


ביאור המילות

"אל ירפו ידיך". בא יד בלשון זכר, כמו והנה יד שלוחה אלי ובו מגלת ספר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יאמר לירושלים" - יהיה נאמר לה בדבר ה' אל תפחדי מעתה ולציון יהיה נאמר לא יהיה לך עוד רפיון ידים להתפחד מדבר רע

מצודת ציון

"ירפו ידיך" - כן נקרא המתפחד ומתייאש וכן ורפה ידים (שמואל ב יז)

<< · מ"ג צפניה · ג · טז · >>