מלבי"ם על צפניה ג יח
<< | מלבי"ם על צפניה • פרק ג' • פסוק י"ח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
נוּגֵ֧י מִמּוֹעֵ֛ד אָסַ֖פְתִּי מִמֵּ֣ךְ הָי֑וּ מַשְׂאֵ֥ת עָלֶ֖יהָ חֶרְפָּֽה׃
"נוגי ממועד", גם אלה שמלאים יגון על שמעדה רגלם מן האמונה, והם אלה שלא עמדו בנסיון בדורות השמד ויצאו מדת ישראל ולבבם מלא תוגה ע"ז, "אאסף אותם" אל העם (כמ"ש וגם מהם אקח לכהנים ללוים (ישעיה ס"ו) כמש"פ שם), כי הלא "ממך היו", הלא היו מבני ישראל, ואנסו אותם על אמונתם, "משאת", שעורו "אספתי משאת עליה חרפה", שעד עתה נשאו חרפה על שהם מבני ישראל שגם אחר כשטמעו בין העכו"ם חרפו אותם על צור מחצבתם, עתה אספתי חרפתם אשר נשאו:
ביאור המילות
"נוגי". משורש יגון, כמו בתולותיה נוגות, תאר מבנין נפעל:
"ממועד". מענין נכון למועדי רגל, ובא פה על מי שמט מאמונת ישראל, כמו כמעט נטיו רגלי, ומלת אספתי נמשך לשתים, אספתי חרפה שנשאו, כמו אסף אלהים את חרפתי:
<< · מלבי"ם על צפניה · ג יח · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.