מלבי"ם על עמוס ד ו
<< | מלבי"ם על עמוס • פרק ד' • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְגַם־אֲנִי֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם נִקְי֤וֹן שִׁנַּ֙יִם֙ בְּכׇל־עָ֣רֵיכֶ֔ם וְחֹ֣סֶר לֶ֔חֶם בְּכֹ֖ל מְקוֹמֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
"וגם אני", אבל גם אני תקעתי בשופר וגזרתי עליכם רעב, כי נתתי להם "נקיון שנים בכל עריכם", שבערים הגדולות לא תמצאו שום מאכל ויהיו השנים נקיים לגמרי, "ובכל מושבותיכם" במושבות הקטנות ובכפרים ששם תמצאו מיני פירות יהיה לכם "חסר לחם" שלא יגדלו מיני דגן שעושים מהם לחם, ובכ"ז "ולא שבתם עדי נאם ה'", שזה מה שתמה אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, שלא חרדו ולא שבו אל ה', והנה יספר כי תקע ה' בשופר חמש פעמים. שלש פעמים בגזרת רעב ופעם אחת בגזרת דבר ופעם אחת בגזרת חרב והם לא חרדו ולא שבו:
ביאור המילות
"נקיון שנים", הוא יותר מחוסר לחם, שכולל שאין לו גם דברים שאינם לחם:
<< · מלבי"ם על עמוס · ד ו · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.