מלבי"ם על עזרא ט


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(א) "וככלות אלה", זה לא היה עד ארבעה חדשים אחר בואו, כמו שתראה [לקמן י' ט']. "לא נבדלו", פי' שאין הבדל ביניהם ובין עם הארץ, א] במה שהם עושים "כתועבותם":  

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ב) ב] "כי נשאו מבנותיהם להם", ואמר מלת כי, באשר מה שנשאו מבנותם הוא הסבה שיעשו כתועבותיהם," ויד השרים", שהם התחילו במעל הזה:  

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ג) "משומם גלמוד", כמו ואשב שבעת ימים משמים בתוכם [יחזקאל ג']:  

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ד) "כל חרד". שעורו" כל חרד על מעל הגולה בדברי אלהי ישראל", כי לא נמצא פעל חרד נקשר עם מלת על:  

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ו) "בושתי ונכלמתי", מבואר אצלי שהבושה הוא מעצמו, והכלימה הוא מאחרים, ומפרש מ"ש "בושתי" כי "עונותינו רבו למעלה ראש", העון הוא עיות השכל שהוא בראש, והם עלו למעלה מן הראש ומתפשטים לחוץ, וע"ז י"ל בושה בפ"ע, ונגד "ונכלמתי" אמר "ואשמתנו גדלה עד לשמים האשמה", הוא חיוב העונש, ועל ידו היה לנו כלימה מאחרים [עמ"ש ישעיה סי' נ"ד]:  

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ז) "מימי", הוסיף לאמר שחיוב העונש אינו מעתה רק "מימי אבותינו "נתמלא הסאה ונתחייבנו "בעונש עד היום הזה", ומה "שנתננו ביד מלכי הארצות" היה "בעונותינו", בענין שלפי מדת עונותינו ולפי חיוב העונש לא הגיע עדיין קץ הישועה, וכמו שגלה זאת המלאך לדניאל כמ"ש [דניאל ט' כ"ד] שבועים שבעים נחתך על עמך, ששיבת ישראל בבית שני היה רק חנינה לפי שעה והם צריכים עדיין למרק עונותיהם, וז"ש.  

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ח) "ועתה כמעט רגע היתה תחנה", שהוא רק חנינה שלא ע"פ הזכות והדין, והיא רק כמעט רגע," להשאיר" באר שהתחנה היה בד' דברים, א] "להשאיר לנו פלטה" שלא יכלו בגלות, ב] "ולתת לנו יתד במקום קדשו", שיוכלו לבנות המקדש ולקבוע שיבתם בא"י, ג] "להאיר עינינו אלהינו", שעי"כ יוכל להאיר עינינו שנשוב ללכת בדרכיו ובזה יכלה העונש הנגזר עלינו, ד]"ולתתנו מחיה מעט" שעי"כ נצליח מעט בהיותנו בארצנו הגם שאנו עוד "בעבדותנו", כי עדיין לא הגיע זמן הגאולה האמתית כמ"ש המלאך לדניאל:  

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ט) "כי", מפרש כי "אנו" עדיין "עבדים" למלכי פרס "ובעבדותנו לא עזבנו" וכו' כי הגאולה הזו אינה גאולה גמורה רק ברשות מלכי פרס והיה בדרך חנינה מה', א] "לתת לנו מחי'", ב] "לרומם את בית אלהינו" מה שנתן פקודה לבנות המקדש, ג] "להעמיד" ר"ל להעמיד הבנין שלא יחרב ע"י צרי יהודה ובנימין שכתבו שטנה על הבנין," ולתת לנו גדר", שנוכל להיות מופרדים מן העכו"ם כדבר המוגדר בגדר בפ"ע, כי הי' להם פחה וראשים בפ"ע ושופטים מיוחדים עד שהיו שם לעם מיוחד:  

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(י) "ועתה", ר"ל אחר שעדיין אינה גאולה שלמה והעונות הקודמים לא נתמרקו עדיין, ותכלית הגאולה הזאת היה כדי שעתה נטיב מעשינו ונמרק העונות, כמ"ש המלאך לדניאל שבועים שבעים נחתך על עמך לכלא פשע ולכפר עון, וצריכים הם עתה לכפר הפשעים הקודמים, וכמו שפירשנו שם, וא"כ "מה נאמר עתה" אם עשינו להפך שלא די שלא נתקן עונות הקודמים נוסיף עוד עונות חדשים:  

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יא) "ארץ גדה", שא"ל שהארץ נטמאה ע"י תועבות הכנענים כמ"ש כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר לפניכם ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקיא הארץ את יושביה (ויקרא י"ח):  

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יב) "ועתה בנותיכם", כמ"ש פן תכרות ברית ולקחת מבנותיו לבניך (שמות ל"ד), ובזה תלוי ירושת הארץ וקיומה עליה, כמ"ש יהושע כ"ג:  

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יג) "ואחרי כל הבא, כי אתה אלהינו חשכת", פי' שאתה חשכת ומנעת את הרעה הבא עלינו עד שבא הרעה "למטה מעונינו", ע"י שחשכת אותם באה בפחות מכפי הראוי לפי עונינו, ועי"כ שחשכת הרעה "נתת לנו פליטה כזאת":  

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יד)" הנשוב "מוסב למעלה, אחרי כל הבא עלינו איך "נשוב להפר מצותיך", הלא "תאנף בנו" הלא בזה תכלה חרון אפך בנו שגדר [פעל אנף אם מכלה חרון אפו] "עד שלא תהיה לנו שארית ופליטה":  

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(טו) "ה' אלהינו צדיק אתה", בין על העבר "כי נשארנו פליטה", וא"כ היה העונש פחות מן הראוי כפי החטא, כמ"ש חשכת למטה מעונינו וזה ע"י צדקתך, בין על העתיד אם תאנף בנו עתה עד כלה, כי "הננו לפניך באשמותינו" אחר שאנו אשמים שנית "כי אין" רצה לומר שעל עבירה זו של נשיאת הנכריות א"א "לעמד לפניך" כלל ללמד עוד שום זכות: