מלבי"ם על עזרא ב
<< · מלבי"ם על עזרא · ב · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ו
השאלות
(ו – לה) פרשה זו הוכפלה בנחמיה (סי' ז), ושם יש שנויים רבים, ומספרים אחרים, בקצת שם המספר יותר, ובקצת מהם פחות מכאן:
(ו) "בני פחת מואב לבני ישוע", פחת מואב היה ראש המשפחה ומשני בניו ישוע ויואב באו לא"י, וכן בפ' ט"ז, ל"ו, מ"ם, וזה מוכרח ממ"ש בפסוק [מ"ם] בני ישוע וקדמיאל לבית הודויה הוא עצמו מ"ש [ג' ט'] ישוע ובניו קדמיאל ובניו בני יהודה:
פסוק כא
פסוק כג
פסוק לא
פסוק לו
פסוק נה
פסוק נט
פסוק סא
השאלות
(סא) למה ספר שלקח מבנות ברזילי אשה ושנקראה על שמה:
(סא - סב) "בני הקוץ בני ברזילי", ר"ל שמשפחת הקוץ היו כהנים ונזכרו בדה"י [א' כ"ד י"ט] שהיו בית השביעי במעמד המשמרות, ועתה נולד בקצת בניו ספק, והיה הסיבה לזה מפני שקוץ לקח אשה מבנות ברזילי חשובים בימי דוד ושלמה, והבנים שנולדו מן האשה הזאת נקראו לכבוד על שם ברזילי ג"כ, וי"ל שחביה הוא הבן שנולד מן האשה הזאת ובניו היה להם שני שמות שנקראו בשם בני הקוץ וגם בשם בני ברזילי, ומפרש שזה היה מפני "אשר לקח "[ר"ל הקוץ לקח] "מבנות ברזילי הגלעדי אשה ויקרא" הוא חביה שנולד מן האשה הזאת נקרא "על שמם", שנקרא על שם אביו ועל שם אבי אמו, והבנים נקראו בני הקוץ ובני ברזילי, וכ"ז שהיה ספר היחוס בידם לא היה בזה חשש, אבל" עתה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו" כתבי היחוס שלהם [כי היה לכל משפחה ספר יחוס כולל לכל המשפחה ויחידים היו להם ג"כ ע"ז כתבים בפ"ע איש איש יחוסו הפרטי ולא נמצא לא כתבם הכולל [ועז"א כתבם בלשון יחיד] ולא יחוסיהם הפרטיים שעז"א ולא נמצאו בל"ר] ועי"כ נפל ספק בענינם כי יש לחוש שאינם כהנים כלל רק ישראלים מבני ברזילי, כי היתה גם משפחה מישראל שנקראת בשם בני ברזילי, ולכן "ויגאלו מן הכהונה", בפרט כי בספק כזה נכנס ספק אחר שהם חללים, כי עי"כ גם הם בעצמם לא נשמרו מנשים הפסולות לכהונה, וזה נכלל במ"ש "ויגואלו", שכבר נגאלו מן הכהונה כי לקחו נשים פסולות, ובזה תמצא חללי שחשב בין עשרה יוחסין:
פסוק סב
השאלות
(סא) למה ספר שלקח מבנות ברזילי אשה ושנקראה על שמה:
(סא - סב) "בני הקוץ בני ברזילי", ר"ל שמשפחת הקוץ היו כהנים ונזכרו בדה"י [א' כ"ד י"ט] שהיו בית השביעי במעמד המשמרות, ועתה נולד בקצת בניו ספק, והיה הסיבה לזה מפני שקוץ לקח אשה מבנות ברזילי חשובים בימי דוד ושלמה, והבנים שנולדו מן האשה הזאת נקראו לכבוד על שם ברזילי ג"כ, וי"ל שחביה הוא הבן שנולד מן האשה הזאת ובניו היה להם שני שמות שנקראו בשם בני הקוץ וגם בשם בני ברזילי, ומפרש שזה היה מפני "אשר לקח "[ר"ל הקוץ לקח] "מבנות ברזילי הגלעדי אשה ויקרא" הוא חביה שנולד מן האשה הזאת נקרא "על שמם", שנקרא על שם אביו ועל שם אבי אמו, והבנים נקראו בני הקוץ ובני ברזילי, וכ"ז שהיה ספר היחוס בידם לא היה בזה חשש, אבל" עתה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו" כתבי היחוס שלהם [כי היה לכל משפחה ספר יחוס כולל לכל המשפחה ויחידים היו להם ג"כ ע"ז כתבים בפ"ע איש איש יחוסו הפרטי ולא נמצא לא כתבם הכולל [ועז"א כתבם בלשון יחיד] ולא יחוסיהם הפרטיים שעז"א ולא נמצאו בל"ר] ועי"כ נפל ספק בענינם כי יש לחוש שאינם כהנים כלל רק ישראלים מבני ברזילי, כי היתה גם משפחה מישראל שנקראת בשם בני ברזילי, ולכן "ויגאלו מן הכהונה", בפרט כי בספק כזה נכנס ספק אחר שהם חללים, כי עי"כ גם הם בעצמם לא נשמרו מנשים הפסולות לכהונה, וזה נכלל במ"ש "ויגואלו", שכבר נגאלו מן הכהונה כי לקחו נשים פסולות, ובזה תמצא חללי שחשב בין עשרה יוחסין:
פסוק סג
פסוק סד
השאלות
(סד) המספר הכללי אינו מסכים עם החשבון הפרטי:
(סד) "כל הקהל כאחד", בפרטם חסרים שלש עשרה אלף, ועיין רש"י, וכנראה לא חשב בין הפרטים את כל הבאים רק את הבאים ראשונה מבבל, וגם בנחמיה שהוסיף גם הבאים מארץ כשדים [כמ"ש בפסוק א'] לא חשב הכל, כי נתוספו בכל יום אנשים שלא נזכרו בחשבון כאן, אלה שנתוספו על המשפחות שכבר באו מהם הוסיף במספר הפרטי בנחמיה, ומשפחות חדשות או יחידים שבאו מערים שלא היה שם עדיין מהם, לא נזכר כלל בפרט, ובכ"ז ספרם במנין הכולל, שאחר כל הקבוצים היו ארבע רבוא וכו', והנה בכאן הזכיר בני מגביש מאה חמשים וששה ובנחמיה לא הזכירם, וצ"ל ששם כללם במשפחה אחת שהוסיף שם על מנינם, כמו בני עזגד ששם מספרם אלף יותר, י"ל שבני עיר מגביש כולם היו ממשפחת עזגד ונחשבו כאן על עירם ושם נחשבו אל משפחתם, ובזה י"ל גם מה שבאו שם בני ארח בני זתוא כל אחד חסר מאה מן החשבון הראשון, י"ל שמאה מבני ארח ומאה מבני זתוא גרו בעיר סנאה ושם חשבם אל בני עירם ולכן הוסיף שם שלש מאות על בני סנאה, ובזה לא תצטרך לדחוק שחזרו מקצתם:
פסוק סט
פסוק ע
<< · מלבי"ם על עזרא · ב · >>