מלבי"ם על משלי ל טו


דרך הפשוט

"לעלוקה שתי בנות", שהם שתי נשי המלך שהם בנות עלוקה, הם אומרות "הב הב", גוזלות וחומסות ומשחיתות את העם (גם יל"פ ששם הנשים היה הב הב) ושתי בנות האלה "שלש הנה לא תשבענה" לא ישבעו מדם הרוגים להשחית שלש הכתות הרעות שחשב, שהם דור אביו יקלל, דור טהור בעיניו, ודור מה רמו עיניו, "וארבע" שהיא הכת הרביעית שהוא דור חרבות שניו "לא אמרו הון", כי אכלום בכל פה, מדה כנגד מדה כמו שהם אכלו עניים מארץ:

דרך המושכל

(טו) "לעלוקה", עתה מפרש באיזה אופן יכחשו את אביהם שבשמים, שהם אומרים שהעולם נתהוה מעצמו על ידי חומר קדמון, ואמרו שהחומר הזה ההיולי י"ל שתי בנות, (ועלוקה הוא שם פילוסוף א' שהיה שמו עלוקה, ור"ל לשטת עלוקה, או שקורא את החומר ההיולי הזה בשם עלוקה, שהוא רמש המוצץ דם, שכן ימצוץ תמיד דם ורצח, כי החומר הזה מבלה כל המתהוה ממנה, יש שתי בנות שהן אומרות הב הב, ויש שלש בנות אשר לא תשבענה וארבע אשר לא אמרו הון, ומפרש.


ביאור המילות

"לעלוקה". תולעת הגדלה בנהרות המוצצת דם:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.